בפרשת חיי שרה, בפרק כ"ג, פסוק י"ג, מתואר המשא ומתן בין אברהם אבינו לעפרון החיתי על רכישת מערת המכפלה: "וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת מֵתִי שָׁמָּה". הגמרא במסכת קידושין לומדת מפסוק זה שאישה מתקדשת בכסף. אך צריך להבין מדוע בחרו חז"ל ללמוד דווקא מרכישת מערת המכפלה את הדין של קניין הקידושין?
מערת המכפלה נחשבת למקום בעל משמעות רוחנית גבוהה. על פי הזוהר, פתח גן עדן נמצא במקום, ואדם הראשון ראה שיוצא משם אור, ולכן ביקשו להיקבר בו. במערה נקברו האבות והאימהות, וממילא רכישתה על ידי אברהם לא הייתה עסקה גשמית בלבד, אלא רכישה בעלת משמעות רוחנית מיוחדת.
דווקא מכאן מלמדת התורה שגם לצורך רכישת מקום בעל קדושה ומשמעות רוחנית עליונה נדרש מעשה גשמי של נתינת כסף. מכך ניתן ללמוד גם על קידושי אישה: אף שהם נעשים בפעולה גשמית של נתינת כסף או שווה כסף, משמעותם אינה קניין גשמי רגיל, אלא יצירת קשר בעל משמעות רוחנית גבוהה.
עוד באתר:
עוד יש לבאר בעניין כי בעסקה רגילה לא תמיד שני הצדדים יוצאים מרוצים. לעיתים המוכר או הקונה, ולעיתים שניהם, חשים שוויתרו יותר מדי ואינם שלמים עם התוצאה. אולם ברכישת מערת המכפלה היה מצב שונה: אברהם אבינו היה מרוצה משום שזכה במקום הקדוש, והיה מוכן לשלם יותר כדי להשיגו. גם עפרון היה מרוצה משום שקיבל סכום גבוה מכפי שחשב לקבל.
זהו המסר שחז"ל רמזו בלימוד קניין הקידושין מרכישת מערת המכפלה: כאשר שני הצדדים מתחברים ומתבררים כמתאימים זה לזה, הם עתידים להקים יחד בית על אדני התורה והמצוות, והתוצאה היא אושר ושמחה לשני הצדדים.
האזינו לווארט והשירים מתוך התוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
