דיווח: ישראל הזהירה מפני נשק כימי באיראן, ארה"ב בספק

במוקד המחלוקת המתפתחת בין ירושלים לוושינגטון ניצבת הפעם טענה מודיעינית חמורה במיוחד: איראן עשויה להיערך לשימוש בנשק כימי נגד יריביה. על פי המידע שהעברת, המבוסס על דיווח ב"ניו יורק טיימס", ישראל העבירה את המידע לאמריקנים, ואלה קיבלו אותו בדאגה, אך לא ללא הסתייגויות.

המשמעות האפשרית של מידע כזה חורגת מהאיום הצבאי המוכר של טילים בליסטיים, כטב"מים ומתקני גרעין. שימוש מכוון בנשק כימי עשוי להצביע על הרחבת דרכי הפעולה של המשטר האיראני ועל נכונותו לנקוט אמצעים בעלי השלכות הומניטריות ובינלאומיות חמורות.

ואולם, קיים הבדל מהותי בין מידע מודיעיני על כוונה אפשרית להשתמש בנשק כימי לבין ראיות לכך שהתקבלה בטהרן החלטה מבצעית, שהוכן נשק לשימוש מיידי או שהועברה פקודה להפעלתו. בשלב זה, החומר שאותר אינו מאפשר לקבוע כי אחד מהשלבים הללו אכן התרחש.

החשד האמריקני: מודיעין או ניסיון להשפיע על החלטת טראמפ?

לפי הדיווח שהבאת, חלק מהבכירים האמריקנים מפרשים את המידע הישראלי גם בהקשר המדיני הרחב. לשיטתם, ייתכן שהצגתו נועדה להגביר את הלחץ על טראמפ ולהמחיש כי איראן נותרה איום חמור, המצדיק חידוש של המערכה הצבאית.

הספקנות הזאת אינה חדשה. באוגוסט דיווחה סוכנות רויטרס כי גורמי מודיעין בארצות הברית התקשו לאמת באופן עצמאי כמה מהתרעות המודיעין שהעבירה ישראל על תוכניות איראניות לפגוע בנשיא טראמפ. לפי גורמים אמריקניים שצוטטו אז, היו מקרים שבהם רמת הביטחון של סוכנות הביון המרכזית במידע הישראלי הוגדרה נמוכה. מנגד, שגרירות ישראל דחתה את הטענה שירושלים משתמשת במודיעין כדי להשפיע על מדיניותה של וושינגטון.

דפוס זה מלמד על מחלוקת רחבה יותר: גם כאשר שתי המדינות רואות במשטר האיראני איום ביטחוני, הן אינן בהכרח שותפות לכל הערכה מודיעינית או לכל מסקנה מבצעית הנגזרת ממנה.

המחלוקת על התקיפה הבאה באיראן

ב-22 באוקטובר דיווח 'ניו יורק טיימס' כי ישראל וארצות הברית גיבשו תוכניות צבאיות לחידוש התקיפות באיראן לאחר בחירות אמצע הכהונה בארצות הברית, שנערכות היום, 3 בנובמבר.

על פי אותו דיווח, התוכניות כללו אפשרות למערכה קצרה ואינטנסיבית נגד מתקני גרעין, מערכי טילים וכטב"מים ותשתיות אנרגיה. בין היעדים שנבחנו הוזכר גם מתקן הגרעין התת-קרקעי המכונה "הר המכוש". עם זאת, עצם הכנת התוכניות לא העידה שטראמפ כבר אישר את ביצוען.

המחלוקת בין המדינות נוגעת גם למטרות הפעולה. בעוד שבישראל מעוניינים בפגיעה ארוכת טווח ביכולות המשטר האיראני, גורמים בוושינגטון מדגישים את הרצון להגביל כל מערכה נוספת בזמן, להפעיל לחץ על טהרן בסוגיית הגרעין ולהביא לפתיחת מצר הורמוז.

החשד לנשק כימי אינו חדש

כבר ב-8 ביולי 2026 טען נתניהו בריאיון לרשת Newsmax כי איראן מחזיקה בנשק כימי. הדברים נאמרו לאחר המערכה הצבאית הקודמת, ובאותה עת לא הוצגו לציבור ראיות המאפשרות לאמת באופן עצמאי את הטענה.

עוד קודם לכן, באפריל, פרסם האתר הביטחוני Defense News תחקיר שהתבסס על צילומי לוויין וניתוח מתקנים איראניים שנפגעו בתקיפות של ישראל וארצות הברית. לפי התחקיר, בין היעדים היו גם מתקנים הקשורים למחקר בעל פוטנציאל כימי וביולוגי, ובהם אתרים המזוהים עם משרד ההגנה האיראני ועם משמרות המהפכה.

אולם גם ממצאים אלה אינם מוכיחים כי איראן החליטה להשתמש בנשק כימי או שהפעילה נשק כזה בפועל.

מבחן האמון בין ירושלים לוושינגטון

השאלה העומדת כעת בפני מקבלי ההחלטות האמריקנים אינה רק אם איראן מחזיקה ביכולות כימיות, אלא אם קיים מידע אמין המעיד על כוונה להפעיל אותן, נגד מי ובאילו נסיבות.

במקביל, נמשכים חילוקי הדעות בנוגע לעיתוי האפשרי של חידוש הלחימה. לפי דיווח שפורסם ב-2 בנובמבר, שגריר ישראל באו"ם דני דנון דחה את הטענות שנתניהו מפעיל לחץ על טראמפ לצאת למתקפה נוספת, והבהיר כי נשיא ארצות הברית מקבל את החלטותיו בעצמו.