הודעתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הפסקת הסיוע הביטחוני לישראל מעוררת מבוכה ודאגה בירושלים. במערכת הביטחון, בצה"ל ובמשרד האוצר הופתעו מהדברים, ונכון לשלב זה לא ברור אם הנשיא התכוון להפסקה מוקדמת של הסיוע הקיים או לסיום מתכונת הסיוע לאחר פקיעת ההסכם הנוכחי.
הסכם הסיוע הביטחוני בין ישראל לארצות הברית, שנחתם בשנת 2016, מיועד לשנים 2019–2028 וכולל 38 מיליארד דולר לעשור, כ־3.8 מיליארד דולר בשנה, בכפוף לאישור התקציבים בקונגרס.
החשש: אובדן של כמעט 8 מיליארד דולר
עוד באתר:
לפי דיווח ב־ynet, במשרד האוצר לא ידעו שטראמפ עומד להודיע על עצירת הסיוע. גורמים כלכליים בכירים הביעו דאגה מהאפשרות שהסיוע ייפסק כבר בסוף 2026, שנתיים לפני תום ההסכם.
"ויתור על שנתיים סיוע זה בעצם 8 מיליארד דולר. מאיפה ניקח את זה? ברור – ממיסים של האזרחים", אמרו הגורמים.
גם בצה"ל לא הכירו החלטה על הפסקת הסיוע בסוף השנה, ובוחנים את השלכותיה האפשריות על תוכניות רכש ביטחוני ועסקאות עתידיות.
עד כה לא נמסרה הבהרה רשמית המיישבת את דברי טראמפ עם לוח הזמנים של ההסכם הקיים.
התוכנית הישראלית: מסיוע לשותפות
ברקע הדברים עומדת יוזמה ישראלית לשנות את אופי היחסים הביטחוניים עם ארצות הברית לאחר 2028, תחת הכותרת From Aid to Partnership – מסיוע לשותפות.
לפי הפרטים שפורסמו, ההערכה בירושלים הייתה שניסיון לחדש את הסכם הסיוע לעשור נוסף במתכונתו הנוכחית יעורר התנגדות פוליטית חריפה בקונגרס, הן בקרב דמוקרטים והן בקרב רפובליקנים.
במקום להמשיך להציג את ישראל כמדינה המקבלת סיוע שנתי, הכוונה הייתה לקדם הסדר המבוסס על פיתוח ביטחוני וטכנולוגי משותף, שידגיש את תרומתה של ישראל לאינטרסים האמריקניים.
מדובר בשינוי במתכונת ההסכם העתידי, ולא בהכרח בוויתור על הכספים שכבר נקבעו במסגרת ההסכם הקיים.
ההכרעה תעבור בקונגרס
למרות הצהרת הנשיא, הפסקת הסיוע אינה תלויה בהחלטתו בלבד. הקונגרס האמריקני מחזיק בסמכויות מרכזיות לאישור תקציבי הסיוע ולשינוי החקיקה הנוגעת להם.
לכן, גם אם ממשל טראמפ יבקש להפסיק את הסיוע לפני סוף 2028, יידרשו צעדים נוספים כדי לקבוע כיצד תיושם ההחלטה ומה יעלה בגורל התקציבים שכבר אושרו.
בישראל ממתינים להבהרות מהבית הלבן, ובעיקר לתשובה לשאלה המרכזית: האם מדובר במהלך מתוכנן לקראת הסכם חדש, או בהחלטה שעלולה ליצור חור של מיליארדי דולרים בתקציב הביטחון כבר בשנתיים הקרובות?
