אבל כבד בחסידות דושינסקיא ובקרב מכריו וידידיו עם פטירתו הפתאומית של הרה"ח רבי אפרים אולמן ז"ל, מחשובי חסידי דושינסקיא, שהלך לעולמו הבוקר (שני) בגיל 72, לאחר שהתמוטט בביתו שברחוב סורוצקין בירושלים בעקבות אירוע לבבי.
כוחות ההצלה שהוזעקו לביתו ביצעו בו פעולות החייאה ממושכות, אולם למרבה הצער נאלצו לקבוע את מותו. הבשורה הקשה הכתה בהלם את בני משפחתו, מכריו וחסידי דושינסקיא, שהכירו את המנוח כאדם בעל מידות נאצלות, איש חסד שהאיר פנים לכל אדם, והיה מקושר בכל נימי נפשו לחסידות ולרבותיה.
רבי אפרים ז"ל היה בנו של הרה"ח רבי יעקב דוב אולמן ז"ל וחתנו של הרה"ח רבי אברהם פולק ז"ל. בצעירותו התחנך במוסדות חסידות דושינסקיא, ובהמשך חייו היה קשור בלב ונפש לרבותיו ולאדמו"רי בית דושינסקיא. הוא זכה ללמוד אצל מרן בעל ה'תורת מהרי"ם' מדושינסקיא זצ"ל, שאת תורתו ינק עוד בצעירותו, והיה דבוק בו בכל נימי נפשו. הקשר העמוק לחסידות ולרבותיה ליווה אותו לאורך כל חייו והיה חלק מרכזי מדמותו.
עוד באתר:
למרות שהתגורר ברחוב סורוצקין בירושלים, הקפיד רבי אפרים להגיע מדי שבת מברכים לתפילות בבית המדרש הגדול של חסידות דושינסקיא בשכונת שמואל הנביא. גם בשבת האחרונה לחייו עוד נראה בבית המדרש, כמנהגו במשך שנים, כשהוא ממשיך לשמור על הקשר הקבוע עם בית מדרשו ועם קהילת החסידות.
לצד התקשרותו לחסידות ולרבותיה, נודע רבי אפרים כאחד מתומכי התורה והחסד הבולטים בחסידות דושינסקיא. הוא היה איש עסקים מצליח, אך לצד עיסוקיו הרבים ראה חשיבות גדולה בסיוע לאחרים ובתמיכה במוסדות התורה ובנזקקים. את מעשי החסד שלו עשה בדרך כלל בהצנע לכת, הרחק מאור הזרקורים, וסייע בסכומים נכבדים לבעלי עסקים שנקלעו לקשיים ולאנשים פרטיים שנזקקו לעזרה.
מכריו תיארו אותו כאדם שלא הסתפק בהבטחות או בהסתמכות על אחרים. גם בענייני עסקיו הקפיד לבדוק את הדברים מקרוב ולראות במו עיניו את הנעשה. כאשר היה מדובר בנכסים או בעסקים במקומות מרוחקים, לא חסך מעצמו את הנסיעה והטרחה כדי לעמוד מקרוב על מצבם ולקבל תמונה ברורה ומדויקת. בדרך זו שילב את כישוריו העסקיים עם יושר, אחריות ויחס אישי לאנשים שעימם בא במגע.
אולם עיסוקיו הרבים לא באו על חשבון קביעת העתים לתורה. ר' אפרים הקפיד במשך שנים להשתתף בשיעורי תורה ולהיות חלק מחבורות הלומדים. בין היתר השתתף בקביעות בשיעור שהתקיים בבית הכנסת בשכונת פאג"י בירושלים. הוא עוד זכה להשתתף בשיעור בתקופה שבה נמסר על ידי הגאון רבי יעקב בלוי זצ"ל, ובהמשך המשיך להגיע גם לשיעוריו של הגאון רבי שמעון יצחק שלזינגר, ועד לתקופה האחרונה.
קשר מיוחד היה לו עם אחיו הגדול, הדיין הגאון רבי אברהם יצחק אולמן, חבר בד"ץ העדה החרדית. רבי אפרים עמד לימינו במסירות רבה, ובמשך שנים נהג להסיע את אחיו הדיין ברכבו לאירועים ולמקומות שונים. הוא עשה זאת מתוך כבוד והערכה עמוקה לאחיו הגדול, בהכנעה ובביטול עצמי, ולא ראה בכך טרחה אלא זכות. נוסף על כך, השתתף מדי שבוע בשיעורי התורה שמסר אחיו, והיה קשור אליו הן בקשר המשפחתי והן בקשר של תורה.
דמותו של רבי אפרים הייתה מזוהה גם עם גמילות חסדים והארת פנים. במודעת האבל שפרסמה המשפחה תואר כמי שעסק בתורה ובגמילות חסדים, היה נח לשמים ונח לבריות, ועשה את מלאכתו ארעי ואת תורתו קבע. עוד נכתב כי רדף צדקה וחסד בגופו ובממונו. מכריו העידו על מידת התמימות והצניעות שאפיינה אותו, ועל כך שגם כאשר סייע לאחרים בסכומים משמעותיים, הקפיד לעשות זאת בלי לפרסם את מעשיו.
גם יחסו לבריות היה חלק בלתי נפרד מאישיותו. הוא התהלך עם סביבתו בנעימות, במאור פנים ובענווה, והיה אהוב על מכריו ועל בני הקהילה. במודעת האבל תואר כמי שהיה נח לשמים ונח לבריות, ביטוי ששיקף את השילוב שאפיין את חייו – קביעות בתורה ובעבודת ה', לצד רגישות לזולת, מעשי חסד ויחסי אנוש טובים.
פטירתו הפתאומית הייתה קשה במיוחד על רקע שמחה משפחתית שעמדה להתקיים למחרת. ביום שלישי הייתה אמורה להיערך שמחת נישואי נכדתו, בת לבתו ממשפחת מילר. בני המשפחה היו בעיצומן של ההכנות לשמחה, כאשר הבשורה הקשה על פטירת הסב הכתה בהם. במקום להשתתף בשמחת נישואי נכדתו, ליוו אותו בני המשפחה בדרכו האחרונה.
המנוח הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים, חתנים וצאצאים ההולכים בדרך התורה והחסידות. בין בניו נמנים רבי אברהם, רבי שלמה זלמן ורבי שמעון, וחתנו הגדול רבי צבי (הערשי) וייס. לצד משפחתו הרחבה הותיר אחריו את אחיו, דיין 'העדה החרדית' הגה"צ רבי אברהם יצחק אולמן, ואת בני המשפחה המורחבת – משפחות אולמן, שפיצר, ווייס, מילר, אייזנר, ראב, גרומן ושווארץ.
מסע הלווייתו נערך היום, יום שני, כ"ט במרחשוון, תחילה מבית הלוויות שמגר בשעה 13:00, ומשם המשיך בשעה 13:30 מבית המדרש הגדול 'היכל מהרי"ץ דושינסקיא' ברחוב שמואל הנביא 52 בירושלים. קהל רב של בני משפחה, חסידים ומכרים השתתף במסע ההלוויה, שיצא מבית המדרש בדרכו לבית העלמין הר המנוחות, שם נטמן.
בני המשפחה יושבים שבעה בבית המנוח ברחוב סורוצקין 2, כניסה ב', בירושלים.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
