לאחר שנים של מחלוקת בין שתי החצרות, והליך בוררות שנועד להכריע בשאלת השימוש בשם סטוטשין ובזכויות על מורשת החסידות, היום (חמישי) ניתנה ההכרעה הסופית בבית הדין בברוקלין שבניו יורק. פסק הדין קובע את שמותיהן של שתי החצרות, מסדיר את השימוש בשם סטוטשין ובשם "יהודה", ומכריע גם בשאלת הזכויות להוצאת ספרי סדרת "מנחת יהודה".
שורשי המחלוקת נעוצים בפטירתו של האדמו"ר רבי יהודה הורוביץ מסטוטשין, בעל סדרת הספרים "מנחת יהודה", שלא הותיר אחריו בנים אלא בת יחידה. לאחר פטירתו התפצלו החסידים לשתי קבוצות: חלקם פתחו בית כנסת עצמאי בשם "תולדות יהודה", והעמידו בראשו את תלמידו, הגה"צ רבי מרדכי מנשה זילבר. יתר החסידים העמידו את חתנו, הרב עובדיה יודקובסקי, כרב בית המדרש.
כעבור תקופה, בסביבות חודש תשרי תשמ"ג, פנו אל נכדו של האדמו"ר רבי יהודה הורוביץ, רבי אליעזר יהושע יודקובסקי, וביקשו ממנו לכהן כאדמו"ר ולהמשיך את דרך זקנו. מאז עומד רבי אליעזר יהושע בראש חצר סטוטשין. לצד הנהגת החצר הוא עוסק בפעילות קירוב לבחורים נושרים ובתחום שלום הבית. בשנת תשע"ח מונה בנו בכורו, הרב יהודא, לכהן כרב וכראש כולל בקהילה.
עוד באתר:
במהלך השנים התפתחו שתי החצרות, ולכל אחת מהן קהל חסידים ומוסדות משלה. חצרו של האדמו"ר רבי אליעזר יהושע יודקובסקי מונה כ-700 חסידים. בחצרו של הגה"צ רבי מרדכי מנשה זילבר נמנים מאות חסידים, ובחגים ובאירועים מיוחדים משתתפים אלפים, בהם גם רבים שאינם נמנים באופן רשמי עם החסידות, אך מגיעים להשתתף באירועים ולשמוע את שיעוריו.
חצרו של רבי מרדכי מנשה זילבר הרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה בארצות הברית, והקימה בתי מדרש בריכוזים החרדיים בוויליאמסבורג, בורו פארק, מונסי, מונרו, לייקווד ופלטבוש. בית המדרש המרכזי בבורו פארק הפך למוקד פעילות מרכזי, ולצד בתי המדרש הוקמו גם ישיבה וחיידר. במקביל, שיעוריו ואירועיו מושכים קהל רחב, גם מקרב מי שאינם חסידיו.
על רקע התפתחותן של שתי החצרות עלתה ביתר שאת שאלת השימוש בשם סטוטשין ובשם האדמו"ר רבי יהודה הורוביץ. בשנת תשע"ה הוסכם כי חצרו של רבי מרדכי מנשה זילבר תיקרא "קהל תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין". אולם המחלוקת סביב השם והזיקה למורשת החסידות נמשכה, עד שהצדדים פנו להליך בוררות בפני בד"ץ העדה החרדית בירושלים.
בכ"ג בתמוז תשפ"ו ניתנה החלטה ראשונית של בית הדין, שלפיה כל אחד מהצדדים ימנה בורר מטעמו. הצד התובע מינה את הגאון רבי יקותיאל זלמן גראוס, ואילו הצד הנתבע מינה את הגאון רבי אליהו וידיסלאווסקי. בהחלטה נקבע כי שני הבוררים ינסו להגיע להסכמה על מינוי בורר שלישי בתוך שבועיים, וכי אם לא יגיעו להסכמה – בד"ץ העדה החרדית ימנה את הבורר השלישי.
משלא הצליחו הבוררים להגיע להסכמה, מינה בד"ץ העדה החרדית את הגאון רבי שמעון יצחק שלזינגר, חבר בית הדין, כבורר שלישי. הדיינים התבקשו לקדם את ההליך ולהביא לסיומו בתוך שניים עד שלושה דיונים, כדי למנוע עינוי דין. בהמשך חתמו הצדדים על שטר בוררות והציגו את טענותיהם בפני הרכב הבוררות, שבחן את המחלוקת ואת הסוגיות שהובאו להכרעתו.
היום, ב' בכסלו תשפ"ז, ניתנה ההכרעה הסופית בבית הדין בברוקלין. בפסק הדין נקבע כי חצרו של האדמו"ר רבי אליעזר יהושע יודקובסקי, וכן כל המוסדות הנמצאים תחת נשיאותו, ימשיכו להיקרא בשם סטוטשין, ללא כל תוספת.
מנגד, חצרו של הגה"צ רבי מרדכי מנשה זילבר תחויב להיקרא בשם "ראפשיץ-סטוטשין". על פי פסק הדין, בכל פרסום, שלט, מסמך או שם של מוסד מטעם החצר, יופיע השם ראפשיץ לפני השם סטוטשין, ושני השמות יוצגו בנפרד, בגודל זהה ובאופן בולט. בהתאם לכך נקבע גם כי רבי מרדכי מנשה זילבר ייקרא מעתה "האדמו"ר מראפשיץ-סטוטשין" או "אב"ד ראפשיץ-סטוטשין", בכל מקום.
אחת ההכרעות המרכזיות בפסק הדין נוגעת לשימוש בשם "יהודה". בית הדין אסר על חצר ראפשיץ-סטוטשין להשתמש בשם זה בכל צורה שהיא, ובכלל זה בשם "תולדות יהודה" או בכל שם אחר הכולל את המילה "יהודה". כמו כן נאסר על החצר להציג את מוסדותיה ואת פרסומיה כאילו נוסדו על שמו של האדמו"ר רבי יהודה הורוביץ מסטוטשין.
הכרעה נוספת ניתנה בסוגיית ספרי "מנחת יהודה", סדרת הספרים שחיבר האדמו"ר רבי יהודה הורוביץ. בית הדין קבע כי הוצאת הספרים לאור תיעשה באופן בלעדי באמצעות נכדו, האדמו"ר רבי אליעזר יהושע יודקובסקי, שהוגדר בפסק הדין כיורש הבלעדי מצד ההלכה. עם זאת, נקבע כי חצר ראפשיץ-סטוטשין תהיה רשאית להוציא לאור ספרים העוסקים בתולדותיהם של צדיקי בית סטוטשין ובתורת החסידות, ובלבד שזהות החצר המוציאה לאור תופיע בבירור ובהתאם לשם שנקבע לה בפסק הדין.
בסיום ההכרעה קבעו הדיינים כי כל העיקולים שהוטלו במסגרת בתי הדין השונים יוסרו. לצד ההכרעות המעשיות קראו הדיינים לשני הצדדים לנהוג בשלום וברעות, להימנע מדיבורי גנאי זה על זה ולשמור על יחסי שלום.
על פסק הדין הסופי, שניתן היום, יום ב' בכסלו תשפ"ז, בבית הדין בברוקלין שבניו יורק, חתומים שלושת חברי הרכב הבוררות: הגאון רבי שמעון יצחק שלזינגר, אב"ד; הגאון רבי יקותיאל זלמן גראוס; והגאון רבי חיים אהרן מונדרר.
תקן את הסתירה בזהות הבוררקצר את הרקע ההיסטורי הממושך
