הגירעון בסחר הסחורות של ישראל ממשיך להתרחב: בחודש אוקטובר 2026 יובאו לישראל סחורות בשווי 32.7 מיליארד שקל, זינוק של כ-35% לעומת אוקטובר אשתקד. מנגד, יצוא הסחורות הסתכם ב-16.7 מיליארד שקל, עלייה של כ-11% בלבד.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגירעון המסחרי החודשי זינק בכ-72%, מ-9.3 מיליארד שקל באוקטובר 2025 ל-16 מיליארד שקל השנה. היצוא כיסה 51.1% בלבד משווי היבוא, לעומת 61.7% בתקופה המקבילה אשתקד.
בעשרת החודשים הראשונים של 2026 הסתכם היבוא ב-290.7 מיליארד שקל, עלייה של 19.4 מיליארד שקל. היצוא הסתכם ב-158.9 מיליארד שקל, לעומת 159.5 מיליארד שקל אשתקד. הגירעון המצטבר הגיע ל-131.8 מיליארד שקל, לעומת 111.8 מיליארד שקל. גם בניכוי אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה התרחב הגירעון מ-89.4 ל-102.4 מיליארד שקל.
עוד באתר:
הישראלים חוזרים לקניות הגדולות
נתוני המגמה מצביעים על האצה ביבוא מוצרי צריכה, מקצב שנתי של 7.8% במאי עד יולי ל-11.6% באוגוסט עד אוקטובר. בולט במיוחד יבוא המוצרים בני הקיימא, בהם כלי רכב, ריהוט ומוצרי חשמל, שעלה בקצב שנתי של 21.2%. יבוא מוצרי צריכה שוטפת, בהם מזון, תרופות וביגוד, עלה ב-5.3%.
בצד היצוא, ענפי התעשייה, הכרייה והחציבה, ללא יהלומים, היו אחראים ל-95% מיצוא הסחורות באוקטובר. קצב הגידול השנתי ביצוא ענפים אלה הואט מ-21.8% ל-2.6%, ובתעשיות הטכנולוגיה העילית, האחראיות לכ-42% מהיצוא התעשייתי, נרשמה ירידה של 0.1%, לאחר עלייה של 21.5% בתקופה הקודמת.
יצוא היהלומים נטו הסתכם מתחילת השנה ב-3.7 מיליארד שקל, לעומת 6.1 מיליארד שקל אשתקד.
הנתונים מתייחסים לסחר בסחורות בלבד ואינם כוללים יצוא שירותים, בהם שירותי תוכנה. העלייה ביבוא עשויה להצביע על התאוששות בצריכה המקומית, אך במקביל מעוררת שאלות לגבי השפעת הביקושים על האינפלציה ועל החלטות הריבית של בנק ישראל.
