בבירת סומלילנד, הרגייסה, עוקבים בדריכות אחר המגעים להקמת ממשלה חדשה בישראל בראשות גדי איזנקוט. פחות משנה לאחר שבנימין נתניהו הוביל את ההכרה הישראלית בעצמאות המדינה שבקרן אפריקה, עולה השאלה כיצד ישפיעו חילופי השלטון האפשריים בירושלים על היחסים הצעירים. לפי דיווח בערוץ 14, בסומלילנד מבקשים להבטיח שהשותפות תימשך גם לאחר עידן נתניהו.
ב-26 בדצמבר 2025 הפכה ישראל למדינה החברה באו"ם הראשונה שהכירה רשמית בסומלילנד, שהכריזה על עצמאותה מסומליה בשנת 1991. נתניהו, שר החוץ גדעון סער ונשיא סומלילנד עבדירחמן מוחמד עבדאללהי, המכונה אירו, חתמו על הצהרה משותפת לכינון יחסים דיפלומטיים. ההסכמות כללו כוונה להרחיב את שיתוף הפעולה בתחומי החקלאות, הבריאות, הטכנולוגיה והכלכלה.
מהפך פוליטי בישראל, אינטרס ביטחוני משותף
חשיבותה של סומלילנד לישראל אינה מסתכמת בהכרה הדיפלומטית. מיקומה לחופי מפרץ עדן, בסמוך למצרי באב אל-מנדב ולנתיבי השיט המובילים לתעלת סואץ, מעניק לה יתרון אסטרטגי מול האיומים הנשקפים מהחות'ים בתימן ומאיראן. נמל ברברה, המשמש שער מסחרי גם לאתיופיה, עשוי לספק הזדמנויות לשיתוף פעולה לוגיסטי וביטחוני, ללא תלות בזהות הממשלה בישראל.
עוד באתר:
היחסים בין המדינות כבר התקדמו מעבר להצהרות. ביוני 2026 ביקר הנשיא עבדאללהי בישראל ונפגש עם הנשיא יצחק הרצוג ושר הביטחון ישראל כ"ץ, שהצביע על שיתוף פעולה ביטחוני שהתקיים עוד לפני ההכרה הרשמית. בהמשך התקיימו מגעים מדיניים נוספים, ובסוף אוקטובר הגיש שגריר ישראל הראשון בסומלילנד, מיכאל לוטם, את כתב האמנתו בהרגייסה. גם סומלילנד פתחה שגרירות בירושלים.
האם הברית תשרוד את חילופי השלטון?
כעת ניצבת סומלילנד בפני האתגר להפוך את ההכרה שהושגה בתקופת נתניהו למערכת יחסים יציבה עם מוסדות המדינה בישראל. קשרים עם משרד החוץ, מערכת הביטחון, הכנסת וגופים כלכליים עשויים לסייע בכך, חרף התנגדות סומליה להכרה בעצמאותה.
