מתווה חדש לפתרון משבר הגיוס עומד במרכז המגעים להקמת ממשלה בראשות גדי איזנקוט: בגוש השמאל בוחנים אפשרות לדחות בשנה את אכיפת הגיוס של תלמידי הישיבות, להפסיק את המעצרים ולהמשיך בהעברת משאבים תקציביים למגזר החרדי בתקופת הביניים.
לפי דיווח של נדב אלימלך ב־i24NEWS, המטרה היא לאפשר את הקמת הממשלה עוד לפני השלמת חקיקת חוק גיוס מוסכם, כאשר במהלך שנת ההקפאה ינסו הצדדים לגבש הסדר קבוע.
ליברמן מוביל את השיחות
עוד באתר:
על פי הדיווח, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הוא שמוביל את המגעים עם המפלגות החרדיות, לאחר שביקש מאיזנקוט למצות תחילה את האפשרות להקמת ממשלה בהשתתפותן.
המהלך מהווה שינוי משמעותי ביחס לעמדות שהציג ליברמן בעבר בנושא גיוס בני הישיבות.
בדיווח של אמיר אטינגר ב־ynet מיום חמישי צוין כי המתווה עשוי להתבסס על גרסה מעודכנת של הצעת חוק הגיוס שקידם ליברמן בשנת 2018.
אלא שהמחלוקת העיקרית נותרה בעינה: כיצד ניתן להבטיח את מעמדם של תלמידי הישיבות לפני הקמת הממשלה, כאשר חוק הגיוס עצמו יוכל להתקדם רק לאחר השבעתה?
שירות אזרחי ופסקת התגברות
פרט נוסף שנחשף ב־i24NEWS הוא האפשרות להכיר בפעילויות אזרחיות שמבצעים חרדים כחלק ממסגרת השירות.
במקביל, נבחנת אפשרות להתחייב לפסקת התגברות נקודתית, שנועדה להתמודד עם קשיים משפטיים אפשריים בהסדר הגיוס. לפי הדיווח, הרעיון מעורר התנגדות בתוך גוש השמאל עצמו.
בשלב זה לא פורסמו פרטים על סוגי הפעילות האזרחית שיוכרו, על תנאי הזכאות או על נוסח משפטי מוסכם.
בג"ץ כבר פסל הקפאת אכיפה בהחלטת ממשלה
המכשול המשמעותי ביותר הוא משפטי.
לפי הדיווח ב־ynet, בג"ץ כבר קבע כי הממשלה אינה מוסמכת להורות על אי־אכיפת חובת הגיוס באמצעות החלטת ממשלה בלבד, גם כאשר היא מבקשת לנצל תקופת ביניים לגיבוש חוק חדש.
לפיכך, גם אם תוקם ממשלה חדשה ותחליט על הקפאת המעצרים, אין ודאות שההחלטה תעמוד בביקורת שיפוטית.
גם האפשרות לחוקק הסדר זמני לעצירת מעצרים מעוררת קשיים. צה"ל התנגד בעבר לשלילת כלי האכיפה כלפי עריקים, בטענה שהם חיוניים למימוש חוק שירות ביטחון.
החרדים דורשים ערבויות, ובנט שותק
על פי פרסומים נוספים, נציגי יהדות התורה מבקשים ערבויות משפטיות ומעשיות לכך שההתחייבויות אכן ימומשו.
החשש הוא שהמפלגות החרדיות יתמכו בהקמת ממשלת איזנקוט, אך לאחר השבעתה יתברר שההסדר אינו ניתן ליישום.
בתוך גוש השמאל נמשכים גם חילוקי הדעות. לפי i24NEWS, נפתלי בנט נמנע בשלב זה מהבעת התנגדות פומבית למגעים, ואילו יאיר גולן החל לדבר על הצורך בפשרות.
המבחן הפוליטי בשבוע הבא
ביום שלישי הקרוב צפויה להתקיים בחירת יו"ר הכנסת, ולפי הדיווח מועמד הגוש הוא מתן כהנא. הימנעות אפשרית של המפלגות החרדיות בהצבעה עשויה להוות סימן ראשון להתקדמות המגעים.
בינתיים, למרות הדיווחים על מתווה ההקפאה, לא הושג הסכם קואליציוני, לא חוקק הסדר חדש ולא התקבלה החלטה שמשנה את חובת הגיוס או את סמכויות האכיפה הקיימות.
ההצעה נותרה בשלב המשא ומתן הפוליטי, והכרעת המפלגות החרדיות תהיה כפופה גם לעמדת גדולי ישראל.
