
היום אנחנו קוראים "באג" לכל תקלה במחשב, בטלפון או בכל מערכת אחרת. לפי סיפור מוכר, המילה נולדה כשחרק קטן נתקע באחד המחשבים הענקיים הראשונים, שתפסו כמה חדרים, ושיבש את פעולתו. אבל בפינה "מאיפה אתה יודע את זה" במגזין הצהריים בהגשת אריאל ברמן, עפר גדנקן הסביר שהסיפור הזה פשוט לא נכון, ושהמילה בכלל לא נולדה בעולם המחשבים.
לפי גדנקן, צריך להתחיל מהמילה עצמה. באנגלית "באג" פירושו חרק, אבל כבר בימי הביניים תיארה המילה "באגי" יצור מפחיד, מעין שד קטן ומציק. לדבריו, באנגלית ובסקוטית יש משפחה שלמה של מילים ליצורים כאלה: באגבר, בוגי, בוגימן ובוגל. חלקן נמצאות בשימוש עד היום.
התיעוד המפורסם הראשון של "יצור" כזה שמקלקל מכשיר טכנולוגי שייך לתומאס אדיסון, ממציא הפונוגרף, מכשיר ההקלטה הראשון, וממציא הנורה. ב-1878 פיתח אדיסון טלפון חדש עבור חברת ווסטרן יוניון, שרצתה להתחרות בטלפון של אלכסנדר גרהם בל. במרץ אותה שנה הוא כתב לנשיא החברה: "צדקת, אכן מצאתי באג במכשיר שלי". במכתב אחר מאותה שנה הסביר את המונח לאחד ממקורביו: "באג, כך קוראים לתקלות ולקשיים קטנים שמתגלים בכל המצאה אחרי ההתלהבות הראשונה".
עוד באתר:
מאז המילה התפשטה. גדנקן סיפר שב-1924 פורסמה בירחון של חברת הטלפון קריקטורה שבה "צייד באגים" הוא פשוט כינוי לטכנאי. ב-1945 כבר דיברו על "דיבאגינג", ניפוי באגים, במנועי מטוסים. "אנחנו עוד לא הגענו למחשבים בכלל", הדגיש.
רק אחר כך הגיע הסיפור שכולם מכירים. ב-9 בספטמבר 1947 הפסיק לעבוד המחשב מרק 2 באוניברסיטת הרווארד. המפעילים פתחו את המכונה ומצאו בה עש מת. הם הוציאו אותו, הדביקו אותו ביומן העבודה בסלוטייפ וכתבו לידו: "המקרה הראשון בו נמצא באג אמיתי". גדנקן הסביר שהמילה החשובה היא "אמיתי": "המפעילים לא המציאו את המונח. הם צחקו על כך שהפעם, סוף סוף, הבאג היה באמת חרק".
היומן, עם העש שעדיין מודבק בו, שמור היום במוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקנית בוושינגטון. לדברי גדנקן, הסיפור סופר כל כך הרבה פעמים, שאנשים התחילו לחשוב בטעות שהעש הוא שהוליד את המילה. הוא סיים בעצה: "בפעם הבאה, כשהמחשב שלכם נתקע, ומישהו אומר שיש לכם באג, אתם רשאים להתלבט בין להתקשר לטכנאי או למדביר. ההיסטוריה, מסתבר, תומכת בשתי האפשרויות".
האזינו לדברים המלאים, מתוך 'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן:
























