
הפסקה אפשרית של הסיוע הביטחוני מארצות הברית עלולה להציב את ישראל בפני החלטות כלכליות כבדות, בהן העלאת מיסים, קיצוץ בתקציבים אזרחיים או הגדלת החוב הממשלתי. כך עולה מהנתונים שהציג היום (שני) משרד האוצר בדיון ועדת הכספים הזמנית בכנסת.
על פי האוצר, הפסקת הסיוע, העומד כיום על 3.8 מיליארד דולר בשנה, משמעה אובדן משאבים בהיקף השווה לכחצי אחוז מהתוצר הישראלי מדי שנה.
תקציב הביטחון כמעט הוכפל
עוד באתר:
תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים, הציגה כי ההוצאה הביטחונית גדלה מ-4.4% מהתוצר בשנת 2022 לכ-8% בשנת 2026. הגירעון הממוצע בשנות המלחמה הגיע ל-5.1%, ויחס החוב לתוצר עלה מכ-60% לכ-69%.
לדבריה, ההתאמות התקציביות שכבר בוצעו העלו את נטל המס בכאחוז שלם מהתוצר, לצד צמצום חלקן היחסי של ההוצאות האזרחיות. "זה חלק מהמחירים ששילמנו על הצורך לממן את הביטחון", הסבירה.
משרד הביטחון דורש עוד 25 מיליארד שקל
שירה עמיאל בן אבא מאגף התקציבים ציינה כי תקציב הביטחון הנוכחי עומד על כ-161 מיליארד שקלים, אך משרד הביטחון טוען כי הוא זקוק לתוספת של כ-25 מיליארד.
בנוסף קיימת תוכנית התעצמות ביטחונית בהיקף של כ-350 מיליארד שקלים, המתוכננת להיפרס על פני 13 שנים החל משנת 2027.
"בסוף אפשר או להפחית מהוצאות הביטחון או להעלות מיסים או להגדיל את החוב", הבהירה עמיאל.
יו"ר הוועדה, ח"כ לירן אבישר בן חורין, הזהירה כי הפסקת הסיוע עלולה להתגלגל לכיסם של האזרחים העובדים והמשרתים. ח"כ נעם תיבון דרש שלא להטיל את מלוא הנטל על הציבור.
באוצר הדגישו כי טרם התברר אם ומתי יופסק הסיוע, ולכן ההשלכות שהוצגו הן תרחישים אפשריים ולא החלטות שכבר התקבלו.
























