
הפערים בתקצוב פעילותם החינוכית של ילדים ובני נוער חרדים מגיעים לפתחו של בית המשפט העליון. השופטת יעל וילנר הורתה למשרד החינוך, לשר החינוך וליועצת המשפטית לממשלה להגיש בתוך שבעה ימים את תגובתם לבקשה למתן צו ביניים, ובתוך 45 ימים תגובה מקדמית לעתירה העוסקת באופן חלוקת כספי התמיכות לארגוני הנוער בישראל.
העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יהודה אבלס מטעם הארגון הציבורי "אמת ליעקב בישראל" וארגון הנוער "פרחי הדגל", מתבססת בין היתר על נתונים שהציג שר החינוך לכנסת. מהנתונים עולה כי התקצוב הממוצע לחניך בארגונים הקטנים גבוה פי 2.7 מזה שבארגונים הגדולים, באופן הפוגע בארגונים החרדיים שבהם נרשמת צמיחה משמעותית במספר המשתתפים.
כך, למשל, ארגון חרדי המפעיל 260 סניפים ב-42 ערים ויישובים ומעניק מסגרת חינוכית ל-61,162 ילדים ובני נוער, זוכה בשנת 2026 לתקציב של כ-120 שקלים לחניך בלבד, לעומת ממוצע של כ-609 שקלים בארגונים אחרים. לטענת העותרים, מקור הפער במבחני תמיכה מיושנים של משרד החינוך, שלא שונו מאז שנת 2019.
עוד באתר:
על פי העתירה, רק 30% מכספי התמיכות מחולקים בהתאם למספר החניכים, וגם רכיב זה כפוף לתקרות המגבילות את ההכרה בגידול השנתי. מגבלה נוספת מאפשרת הכרה במרכז פעילות אחד בלבד לכל 5,000 תלמידים ביישוב. בעקבות זאת, בשנת 2025 לא הוכרו לצורכי תקצוב 76 מתוך 252 סניפים פעילים של ארגון הנוער החרדי.
העותרים מצביעים על כך שבתוכניות אחרות של משרד החינוך, ובהן תוכנית "דרך חדשה" ותמיכות ייעודיות לחברה הערבית, קיימים מנגנוני תקצוב המבוססים על מספר המשתתפים בפועל, ללא מגבלות דומות. זאת ועוד, למרות התחייבות מפורשת שנכללה בסעיף 64 להסכם הקואליציוני לקדם חלוקה שוויונית כבר בשנת 2023, מבחני התמיכה נותרו ללא שינוי.
























