
מה משותף לכוסית וויסקי, לאיפור עיניים במצרים העתיקה ולמסכת כתובות? מתברר שהקשר בין השלושה הדוק מכפי שניתן לדמיין. בפינת 'מאיפה אתה יודע את זה' במגזין הצהריים של 'קול חי' בהגשת אריאל ברמן, יצא עפר גדנקן למסע בעקבות מקורותיה של המילה אלכוהול, שעברה גלגולים מפתיעים לאורך מאות שנים.
"אנחנו משתמשים במילה אלכוהול כדי לתאר את מה שיש ביין, וויסקי", הסביר גדנקן, אולם מקורה של המילה נמצא דווקא בעולם הטיפוח והיופי. המילה הערבית 'אל-כוחל' תיארה אבקה שחורה ועדינה שהופקה ממינרל של אנטימון. במצרים העתיקה נהגו למרוח אותה סביב העיניים, הן למטרות קישוט והן להגנה מפני השמש.
שורשיה של המילה מוכרים היטב גם בשפה העברית ובמקורות היהודיים. בספר יחזקאל מופיע הביטוי "כחלת עיניך", ואילו במסכת כתובות מופיע התיאור המפורסם של כלה שמראה טבעי ללא איפור: "לא כחל ולא שרק". מאותו שורש לשוני, הסביר גדנקן, התפתחה גם המילה העברית 'מכחול', המשמש לצביעה ולציור.
עוד באתר:
נקודת המפנה הגיעה בימי הביניים, כאשר מלומדים אירופים החלו לתרגם ללטינית כתבים מדעיים שנכתבו בערבית. האבקה העדינה עוררה את התעניינותם של האלכימאים, שהרחיבו את משמעות המונח מעבר לעולם האיפור. "האלכוהול הפך אצלם לשם של כל חומר שנתחן או זוקק עד לצורה הכי טהורה ועדינה שלו", סיפר גדנקן.
במאה ה-16 השתמש הרופא והאלכימאי השווייצרי פרצלסוס במונח הלטיני 'Alcohol Vini', שפירושו אלכוהול של היין, כדי לתאר את הנוזל שהפיק באמצעות זיקוק יין. במרוצת הדורות נשמט חלקו השני של הביטוי, ובמאה ה-18 כבר התקבעה משמעותה המוכרת של המילה. בעברית המתחדשת הוצמד לה השם 'כוהל', אך המונח הלועזי נותר נפוץ יותר בשפת היומיום.
את המסע הלשוני המרתק סיים גדנקן בנימה משועשעת, כשהציע למאזינים להיזכר במקורותיה של המילה בפעם הבאה שירימו כוסית לחיים: במקור, האלכוהול כלל לא נועד לשתייה, אלא לאיפור העיניים. "וזה אולי מסביר למה אחרי כוסית או שתיים, פתאום הכל נראה הרבה יותר צבעוני", התבדח.
האזינו לפינה המלאה, מתוך 'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן:
























