
המגעים בין יהדות התורה למפלגות גוש האופוזיציה טרם הבשילו להצעה מעשית שתאפשר הסכמה על חוק הגיוס, אולם האפשרות לשיתוף פעולה פוליטי עדיין לא ירדה מהפרק. הפרשן הפוליטי אבי רבינא חשף כי ראש הישיבה מרן הגאון רבי משה הלל הירש אינו שולל בחינת הצעה שתגיע מגוש איזנקוט, בתנאי שתכלול פתרון ממשי לסוגיית מעמדם של בני הישיבות.
במקביל, פגישתם החריגה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר מפלגת ביחד נפתלי בנט מעוררת מחלוקת בצמרת האופוזיציה, כאשר חלק מראשי המפלגות מעוניינים בהקמת ממשלת מיעוט במהירות, ואחרים מבקשים למצות תחילה את האפשרות לממשלת אחדות. המהלכים מתרחשים בשעה שגוש איזנקוט כבר החל לנצל את הרוב הפרלמנטרי שלו לקידום שינויים בחקיקה.
הגרמ"ה הירש: "אף אחד לא הביא לי הצעה"
עוד באתר:
במהלך שיחה עם אבי מימרן במהדורה המרכזית ב'קול חי', בהשתתפות הפרשנים הפוליטיים אבי רבינא ושלום ירושלמי, דיווח רבינא על מידע חדש שהגיע אליו ביחס לעמדתו של ראש הישיבה הגרמ"ה הירש.
מרן הגרמ"ה הירש / ראש הממשלה נתניהו | קרדיט: צלמי פלאש 90.
"נודע לי ממש בשעה האחרונה, דווקא מהצד המיליטנטי החרדי שלא אהב את הגישושים מול מפלגות גוש השמאל, ראש הישיבה רבי משה הלל הירש עדיין לא מוריד זאת מהפרק", סיפר רבינא.
לדבריו, המסר שהתקבל מסביבת ראש הישיבה ברור: "אין הצעה, אין הצעה. אף אחד לא הביא לי הצעה. מדברים על איזנקוט, מדברים על ליברמן, תביאו הצעה ונדון בה".
רבינא הסביר כי המשמעות היא שגם אפשרות פוליטית שנחשבה בעבר לבלתי מתקבלת על הדעת עשויה להיבחן אם תוצג תוכנית מעשית שתפתור את סוגיית הגיוס. "במידה שיש הצעה אמיתית שתוכל לפתור את עניין הגיוס, גם גוש השמאל יהיה כשר", אמר, אך מיהר להסתייג: "כרגע אנחנו מאוד רחוקים".

הדברים מלמדים, לפי פרשנותו, כי השאלה המרכזית מבחינת ההנהגה החרדית אינה רק זהות המפלגות שירכיבו את הממשלה, אלא תוכנו של הסדר הגיוס שיונח על השולחן. עם זאת, מדובר בדיווח של הפרשן על עמדת ראש הישיבה, ולא בהודעה רשמית מטעמו.
נתניהו ובנט: פגישה ביטחונית או ניסיון לממשלת אחדות
חלק מרכזי נוסף בשיחה עסק בפגישה שנערכה היום בכנסת בין נתניהו לבנט ונמשכה כשעתיים וחצי. בסביבת בנט הסבירו כי הוא הוזמן לעדכון ביטחוני, אך הפרשנים סבורים כי למפגש הייתה גם משמעות פוליטית.
שלום ירושלמי הסביר כי הפגישה אמנם הייתה בלתי צפויה מבחינת עיתויה, אך התאימה לאינטרסים של שני המשתתפים.
"לנתניהו יש פה אינטרס מובהק לקדם את כל הנושא של ממשלת האחדות, מכיוון שזו האופציה היחידה שיש לו להקים ממשלת אחדות כדי להישאר ראש ממשלה, להישאר בשלטון איכשהו", אמר.
לדבריו, נתניהו עשוי לנסות להשתמש בבנט כגורם שיקדם את רעיון האחדות אצל שאר ראשי המפלגות בגוש איזנקוט.

מנגד, ירושלמי טען כי גם לבנט יש סיבות לבחון את האפשרות. הוא הזכיר כי מפלגתו זכתה בשבעה מנדטים בלבד בבחירות, והעריך כי בנט אינו שלם עם האפשרות להשתלב בממשלת מיעוט הנשענת על תמיכה של המפלגות הערביות.
"אנחנו בעידן הניסיונות והמאמצים", סיכם ירושלמי את התמונה הפוליטית.
רבינא: "ברור שהיו שם אלמנטים פוליטיים"
רבינא הציג ניתוח דומה, אך הדגיש כי לפגישה היה גם מרכיב ביטחוני. לדבריו, היא החלה במתכונת פוליטית, ובהמשך הצטרפו אליה ראש המל"ל והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה.
הוא תהה מדוע דווקא בנט הוזמן לתדרוך ביטחוני ממושך, אף שאינו עומד בראש גוש האופוזיציה ואינו המועמד שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה.
"למה בנט צריך להיכנס אל נתניהו לעדכון ביטחוני אם הוא לא ראש הגוש השני? ברור שדובר שם על נושאים פוליטיים", אמר.
לדעת רבינא, בנט מבקש להציג לציבור כי ניסה למצות את האפשרויות להקמת ממשלה, ובכלל זה ממשלת אחדות, גם אם בסופו של דבר ייערכו בחירות נוספות.

"בנט פשוט עושה איזשהם מהלכים בשביל להגיע לבחירות חוזרות", העריך רבינא. לטענתו, בנט עשוי לראות בבחירות נוספות הזדמנות לשפר את מצבו הפוליטי, במיוחד לנוכח שתיקתו היחסית בסוגיית הגיוס.
מדובר בהערכה פוליטית של רבינא, ולא בהודעה או בתוכנית מוצהרת של בנט.
ממשלת 48 חברי כנסת? האפשרות שעלתה בגוש איזנקוט
מנגד, שלום ירושלמי הצביע על אפשרות אחרת שנבחנת בקרב חלק מראשי מפלגות האופוזיציה: הקמת ממשלת מיעוט שתישען בשלב הראשון על 48 חברי כנסת, בתמיכה פרלמנטרית מבחוץ של המפלגות הערביות.
לדבריו, איזנקוט, יאיר לפיד ויאיר גולן עשויים להסכים למהלך כזה, מתוך כוונה להחליף את נתניהו תחילה ורק לאחר מכן להמשיך במשא ומתן להרחבת הממשלה.
"יש את הציר של איזנקוט, לפיד ויאיר גולן, שמוכנים להקים ברגע זה ממשלת מיעוט, ממשלת 48, שנשענת על המפלגות הערביות", אמר ירושלמי.
רבינא חיזק את הדברים וציין כי במהלך פגישת ראשי הגוש הבהיר איזנקוט שיש להזדרז בהקמת ממשלה, גם אם בתחילה תהיה צרה וזמנית.
עם זאת, האפשרות להקמת ממשלת מיעוט אינה מסכמת את חילוקי הדעות בין השותפים. בעוד בנט בוחן את מסלול האחדות עם הליכוד, ליברמן ממשיך לבחון את האפשרות להסכמות עם המפלגות החרדיות. בשלב זה לא הוצגה נוסחה מוסכמת להרכב הממשלה.
המהפך בכנסת: "קובעים עובדות פרלמנטריות בשטח"
ירושלמי התייחס גם למשמעות בחירתו של מתן כהנא ליו"ר הכנסת, וטען כי מדובר במהלך רחב יותר שנועד להעביר את השליטה במוקדי הכוח הפרלמנטריים לגוש איזנקוט.
לדבריו, בחירת יו"ר הכנסת והשינויים בראשות הוועדות מאפשרים לגוש לקדם חקיקה ולנהל משא ומתן פוליטי מעמדה חדשה.

"מה שקורה עכשיו בכנסת זה קביעת עובדות פרלמנטריות בשטח", אמר ירושלמי, והוסיף כי השליטה בתפקידי יו"ר הכנסת וראשי הוועדות המרכזיות משמעותית במיוחד.
הוא העלה גם את האפשרות שבה תמשיך לכהן ממשלת נתניהו, בעוד הכנסת תפעל ברוב המתנגד לממשלה. מצב כזה, לדבריו, עשוי להקשות על פעילות הממשלה ועל קידום סדר יומה.
"חודשים של עבודה, וכבר מבטלים בקריאה טרומית"
רבינא הצביע על ההתפתחויות בחקיקה המשפטית כדוגמה לשימוש המהיר ברוב החדש בכנסת.
לדבריו, כבר הבוקר קודמו בקריאה טרומית הצעות חוק לביטול תיקונים מרכזיים שקודמו במסגרת הרפורמה המשפטית, ובראשם השינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובאופן פעולתה.
הוא הזכיר כי החקיקה המקורית קודמה לאחר דיונים ממושכים ומאבק ציבורי נרחב, וכעת ההצעות לביטולה מועברות להמשך דיון בוועדות.
"אנשים יצאו לרחובות במשך שנים, והיו שעות על גבי שעות של דיונים", אמר רבינא, בהתייחסו לחקיקת הרפורמה. לדבריו, בתוך זמן קצר כבר החלו המהלכים להשבת ההסדרים הקודמים.
עם זאת, ההצעות אושרו בשלב זה בקריאה טרומית בלבד. משמעות הדבר היא שהן ממשיכות להליכי החקיקה, ולא שהחוקים הקיימים כבר בוטלו סופית.
אחמד טיבי והעימותים במליאה
בסיום השיחה התייחס רבינא גם לעימותים הסוערים שנרשמו במליאת הכנסת בעת שסגן יו"ר הכנסת אחמד טיבי ניהל את הישיבה.
לדבריו, חברי הכנסת מהימין, ובעיקר מעוצמה יהודית, התעמתו עם טיבי סביב השימוש בכינוי "תומך טרור", והוא הורה להרחיק כמה מהם מהמליאה.
רבינא העריך כי שני הצדדים נערכו לעימות הפוליטי, אך הדגיש שההתפתחויות החשובות יותר התרחשו דווקא בהצבעות ובדיוני החקיקה.
כך, בעוד המערכת הפוליטית עוסקת בשאלה האם תקום ממשלה בראשות איזנקוט, ממשלת אחדות או שמא ייערכו בחירות נוספות, כבר החלו בכנסת מהלכים שעשויים לשנות את החקיקה ואת יחסי הכוחות בין הממשלה לכנסת.
במקביל, בסוגיית הגיוס, שעליה עשויה לקום או ליפול האפשרות לצירוף החרדים לממשלה, המסר שמביא רבינא ממרן הגרמ"ה הירש נותר ברור: קודם כול יש להציג הצעה מעשית, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לדון בה.
האזינו לדברים המלאים במהדורה המרכזית ב'קול חי':
























