שאלה הלכתית מעניינת הנוגעת לדמי שדכנות הגיעה לשולחנו של מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין, במסגרת שיעור שמסר לרופאים בבית החולים 'מעייני הישועה'. במרכז הדיון עמדה פרשת שידוך שהוצע, נדחה בשל מראהו החיצוני של הבחור, אך כעבור שנה נסגר מחדש – לאחר שינוי משמעותי שעבר הבחור במראהו.
במקרה שהוצג, אביה של נערה מצוינת פנה לשדכן וביקש למצוא עבורה בחור בעל מעלות מתאימות. השדכן הציע בחור מופלג בתורה וביראת שמים, בעל מידות טובות ומעלות רבות. האב התרשם מהתיאור וקבע פגישה בין השניים.
אלא שכאשר הנערה פגשה את הבחור, היא הופתעה ממראהו החיצוני, שהיה שונה מכפי שציפתה. למרות זאת, היא ישבה עמו ושוחחה במשך כמה דקות, ובמהלך הפגישה התרשמה כי מדובר בבחור פיקח, נבון ובעל מידות יוצאות מן הכלל. עם זאת, היא החליטה שלא להמשיך בשידוך בשל מראהו.
עוד באתר:
כעבור כשנה השתתף אבי הנערה בשמחת נישואין, ושם ניגש אליו בחור ושאל אם הוא אביה של אותה נערה. לאחר שהאב השיב בחיוב, שאל אותו הבחור אם הוא זוכר את יענקל'ה שהוצע לבתו כשנה קודם לכן. האב אישר כי הוא זוכר את המקרה, ואז הפתיע אותו הבחור והציג את עצמו: "אני הוא יענקל'ה".
האב התקשה לזהות את הבחור, שמראהו השתנה באופן משמעותי. יענקל'ה הסביר כי במהלך השנה שעברה עבר ניתוח להצרת קיבה ושינויים נוספים באורח חייו, שבעקבותיהם השתנה מראהו. לאחר שיחה נוספת בין השניים החליט האב להחזיר את השידוך לשולחן, והפעם הוא התקדם עד לסגירת השידוך בשעה טובה.
אלא שאז הופיע השדכן, ששמע כי השידוך נסגר, ותבע את דמי השדכנות משני הצדדים. לדבריו, הוא זה שהציע את הבחור מלכתחילה, והשידוך שהציע הוא שהגיע בסופו של דבר לחתונה.
המחותנים טענו מנגד כי ההצעה המקורית ירדה מהפרק, וכי הבחור שהוצע אז אינו הבחור שעמו נסגר השידוך כעת, לנוכח השינוי המשמעותי במראהו. לדבריהם, השדכן הציע בחור במצב מסוים, ואילו השידוך הנוכחי נעשה עם בחור שמראהו שונה לחלוטין. מכאן עלתה השאלה: האם השדכן זכאי לדמי שדכנות, או שמא מדובר בשידוך חדש שאינו מזכה אותו בשכר?
בתשובתו הכריע הגר"י זילברשטיין כי השדכן זכאי לשכרו, והסביר כי יסוד השידוך אינו המראה החיצוני אלא האישיות והמידות של האדם.
"לא מתחתנים עם המראה החיצוני. אדם שמתחתן הוא לא מתחתן עם המראה החיצוני, אלא עם אישיות פנימית, עם נפש", אמר הגר"י זילברשטיין. לדבריו, גם במקרה הנדון מדובר באותו בחור שהוצע מלכתחילה, שהרי הנערה עצמה התרשמה כבר בפגישה הראשונה מאישיותו, מפיקחותו, מחוכמתו וממידותיו הטובות.
הגר"י זילברשטיין המשיך והבהיר כי השינוי במראהו של הבחור אינו הופך אותו לאדם אחר: "החתן זה לא השומן, החתן זה השכל היפה, המידות היפות, הדיבור היפה, זה החתן". הוא השווה זאת לאדם שיש בו חיסרון חיצוני מסוים, ולאחר מכן הוא מתקן אותו – אין בכך כדי להפוך אותו לאדם חדש.
בהמשך הביא מדברי הרלב"ג על הפסוק בספר מלכים, העוסק במעלתו של האדם ובמראהו החיצוני, והזכיר את דברי הקב"ה לשמואל הנביא על אליאב: "אל תבט אל מראהו ואל גובה קומתו כי מאסתיו". מכאן ביקש להדגיש כי מעלתו האמיתית של האדם אינה נמדדת ביופיו החיצוני.
את דבריו חתם בהדגשה כי העיקר בבניית בית בישראל הוא אישיותו של האדם, מידותיו ויראת השמים שלו, ואילו המראה החיצוני אינו משנה את זהותו של המשודך ואינו מבטל את חלקו של השדכן בהצעה שהביא.
צילום: דברי חמד.























