
חודשים לאחר שהבחירות לתפקיד מבקר המדינה הסתיימו בסערה משפטית ובפסילת התוצאות בידי בג"ץ, המרוץ לתפקיד הבכיר מתחדש. ראשי המפלגות בגוש השמאל החליטו היום (חמישי) לקדם את מועמדותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, יוסף אלרון, שהתמודד על התפקיד כבר בכנסת הקודמת וזכה אז לתמיכה בשמאל.
ההכרעה התקבלה לאחר שבימים האחרונים התעוררה מחלוקת פנימית בגוש, כאשר חברי כנסת ממפלגת הדמוקרטים ביקשו לפתוח את המרוץ בפני מועמדים נוספים. בסופו של דבר הוחלט להתייצב מאחורי אלרון, שכיהן בעבר גם כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וכיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ופרש מכס השיפוט בבית המשפט העליון בשנת 2025.
בבחירות שנערכו בחודש יוני האחרון התמודד אלרון מול עורך הדין מיכאל ראבילו, שייצג בעבר את ראש הממשלה בנימין נתניהו וזכה לתמיכת הקואליציה. בסיבוב הראשון קיבל אלרון 60 קולות לעומת 57 לראבילו, אולם מאחר שנדרש רוב מוחלט של 61 חברי כנסת, נערך סיבוב נוסף שבו גבר ראבילו על יריבו.
עוד באתר:

אלא שהניצחון לא התממש בפועל. בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ, בין היתר בידי אלרון עצמו, קבעו השופטים כי תיעוד פתקי ההצבעה בידי חברי כנסת פגע בחשאיות ההליך. בית המשפט ביטל את תוצאות הבחירות והורה לערוך הצבעה חוזרת, שלא התקיימה במהלך כהונתה של הכנסת הקודמת.
בתחילת החודש נדחתה עתירה נוספת שביקשה לחייב את יו"ר הכנסת דאז, אמיר אוחנה, לקיים את ההצבעה החוזרת. השופטים נימקו זאת בשינוי הרכב הכנסת בעקבות הבחירות, אך מתחו ביקורת על התנהלותו של אוחנה וחייבו אותו בהוצאות משפט. בחודש האחרון הודיע ראבילו על הסרת מועמדותו, ובכך השתנתה תמונת המרוץ.
איזנקוט ניצל את ההכרזה כדי להפנות ביקורת חריפה כלפי נתניהו, שלטענתו אחראי להותרת המדינה ללא מבקר קבוע. לדבריו, "בחירתו של מבקר מדינה בעל שיעור קומה היא צו השעה למען שמירה על ההמשכיות המוסדית וחיזוק אמון הציבור". כעת נותר לראות אם מפלגות הימין יציגו מועמד משלהן.
























