שר האנרגיה יובל שטייניץ שוחח בשבוע שעבר ארוכות עם הדי כהן כתבת גלובס ואמר לה כי המדינה לא נכנעה לחברות הגז, אלא נלחמה מולן.
שטייניץ הרחיב ואמר לכהן שמכתבתה אנו מצטטים כי "הדבר החשוב ביותר לישראל הוא פיתוח מאגר 'לוויתן', ואת זה המתווה מסדיר. מאגר לוויתן התגלה בשנת 2010, ומאז לא קרה דבר. העובדה היא שלא רק שהמאגר לא פותח ושהמסים שאמורים להגיע למדינה נדחו, אלא שמאז, אף חברה בינלאומית לא הגיעה לישראל. ללבנון ולקפריסין, לעומת זאת, ששם עתודות הגז נמוכות יותר – כל החברות הבינלאומיות דווקא כן הגיעו. אז איך את מסבירה את זה? התשובה היא שישראל כנראה לא מספיק אטרקטיבית".
הוא חידד את דבריו והזכיר את מאבקו לפני כמה שנים. "לגבי האינטרס הציבורי – אני הייתי זה שנלחם מול חברות הגז כדי להכפיל את המסים שהן משלמות, אז שאף אחד לא יטיף לי בנושא. מעבר לכך, הטענה היא פשוט לא נכונה. המדינה נלחמה גם עכשיו. חשוב שהציבור יבין שישראל הטילה על חברות הגז מגבלות ששום מדינה מערבית אחרת לא הטילה. הראשונה היא הגבלה על הייצוא – נכון להיום פחות מחצי מהגז מיועד ליצוא, וזו מגבלה קשה על החברות" דברי שטייניץ לגלובס.
עוד באתר:
"מגבלה שנייה היא מחיר הגז – ואנחנו המדינה המערבית היחידה שמציבה מחיר תקרה. המגבלה השלישית, והחמורה מכולן, היא שאומרים לחברות הגז שהשקיעו כסף, חיפשו ומצאו, שכעת עליהן למכור או לדלל את האחזקות שלהן במאגרים. אנחנו למעשה אומרים לחברות 'טעינו, אנחנו מצטערים, אבל החלטנו לקחת לכם את המאגרים'".
על מאגרי כריש ותנין אמר "אני מעריך כי הם ימכרו בתוך כמה חודשים. לדלק ולנובל יש אינטרס למכור אותם כמה שיותר מהר מכמה סיבות.
הסיבה הראשונה היא, שרק כאשר ימכרו שני המאגרים, לוויתן יקבל את זכויות הייצוא של שלהם. סיבה שנייה היא, שדלק ונובל רוצות לראות את הכסף כמה שיותר מהר. והסיבה השלישית, שהיא גם המשמעותית ביותר, היא שהן לא ירצו שהמאגרים יגיעו לידי נאמן, משום שאז המדינה היא זו שתחליט באילו תנאים היא תמכור את המאגרים. נובל ודלק ניסו למנוע את העברת המאגרים לידי נאמן, אבל זה משהו שהתעקשתי עליו".
