68 שנה לקיבוץ הראשון של 'בני עקיבא' – קיבוץ סעד

"עוטף עזה" נהפך בשנים האחרונות לאזור שבכותרות אמצעי התקשורת. האזור כולל כמה יישובים של שומרי מצוות. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על הקיבוץ הדתי –סעד.

א. בשנות ה40 של המאה הקודמת, התמקמה בנתניה קבוצה של חלוצים דתיים, רובם בני הארץ וחברי תנועת הנוער הדתית "בני עקיבא", כמחנה הכשרה לקראת עלייתם לקרקע לבנות יישוב חקלאי.

ב. מנתניה עברה ההכשרה לאזור הרצליה, שם שהו עד שנבחרה נקודת הקבע בה יקימו את יישובם. המוסדות המיישבים החליטו כי היישוב יוקם בנגב המערבי, ליד גבול רצועת עזה. כיוון שהובן כי האזור מבחינה ביטחונית אינו הבטוח ביותר, הושארו הנשים והילדים באזור הרצליה עד לאחר מלחמת השחרור (1949).

עוד באתר:

דיווח זר

ישראל עדכנה את ארה"ב על מחסור חמור במיירטי טילים

יוני שניידר

הגיע זמן גאולתכם

סודות הגאולה: "עד יום חמישי המלחמה חייבת להסתיים"

הרב ברוך רוזנבלום

פרק רגלית

"עצור, אני יורה" • המרדף אחר הנהג שדהר בכביש 6

גדי פוקס

שבוע מאתגר

החורף חוזר בעוצמה: כך ייראו הימים הקרובים

קובי אליה

ג. תאריך העלייה לקרקע נבחר לי"ב תמוז תש"ז (1947), השבוע לפני 68 שנים. משבצת הקרקע שנבחרה ליד רצועת עזה הייתה מהסיבה שבאזור היו שני קיבוצים דתיים "בארות יצחק" (עלתה לקרקע בכ"ב בשבט תש"ג) ו"כפר דרום" (עלתה לקרקע במוצאי יום הכיפורים תש"ו). הרצון של תנועת ההתיישבות הדתית הייתה לרכז יישובים דתיים מסיבות חברתיות וחינוכיות (בית ספר משותף וכד').

ד. שיטת העלייה לקרקע של קיבוץ סעד דומה הייתה להקמתם של יישובי "חומה ומגדל". העלייה לקרקע הייתה בלילה, מבנים שהוכנו מבעוד מועד, הורכבו מיידית במקום. היישוב היה חלק מתנועת "הקיבוץ הדתי", ייחודו לעומת הקיבוצים שקדמו לו היה שכמעט כל החברים היו ילידי הארץ בוגרי "בני עקיבא" ובכך היה היישוב הראשון לקיבוצי "בני עקיבא".

ה. החברים שהקימו את הקיבוץ רצו לקרוא לו בשם "עלומים" אולם לאחר מחשבה שניה ודיונים מעמיקים הוחלט לקרוא לקיבוץ בשם "סעד" היה זה שם המסמל עזרה הדדית בין מיישבי הארץ ובוני המולדת. ביודעם את בעיית מיקום ההתיישבות עסקו החברים בביצור היישוב והכנתו לקראת ימים קשים, נוכח היותם נצפים מקרוב על ידי תושבי עזה.

ו. במהלך מלחמת השחרור עמד קיבוץ סעד בצמוד לטור המצרי שפלש לדרום הארץ מיד לאחר הכרזת המדינה. הכוחות המצרים הפגיזו ללא הפסק את היישוב החדש. מאות ואלפי פגזים נחתו בתחומי הקיבוץ. חברי הקיבוץ המשיכו בשיגרת יומם אבל נאלצו לשהות במשך חודשים בבונקרים ובמחסות אותם הכינו בשנה שקדמה להתקפה . למעשה כל המבנים שמעל פני האדמה נהרסו. מבנה אחד שנבנה מבטון נותר על תילו. מבנה זה משמש כיום כמוזיאון בשם "מעוז מול עזה" , בו סיפור עמידת הגבורה של הקיבוצים הדתיים שמול רצועת עזה וכן מקום תצפית על רצועת עזה דהיום (מומלץ בחום לביקור).

ז. לאחר מלחמת השחרור ובעיקבות ההרס של מבני הקיבוץ, הוחלט להעביר את היישוב כקילומטר מזרחה. הכוונה הייתה לפתח את הקיבוץ שלא תחת תצפית גלוי של העזתים. הקיבוץ שיקם את עצמו, הנשים והילדים הצטרפו למקום החדש. קיבוץ סעד, בעז"ה ובעמל כפיים ללא לאות, עלה ופרח. במשך השנים עם הצטרפות של גרעין "הטירה" של בני עקיבא וקליטת עליה של חלוצים שומרי מצוות, הפך הקיבוץ לחברה רב דורית.

ח. נושא החינוך היה בראש מעייניהם של חברי קיבוץ "סעד". רשת של פעוטונים וגני ילדים נפרשו ברחבי המשק. הוקם בית ספר ממלכתי דתי "דעת", בניהול ובהוראה של חברי הקיבוץ שהתמחו בתחום החינוך, לימודי הקודש ולימודים כלליים. בית הספר בו מתחנכים ילדי כיתות א-ח ומשמש את הקיבוצים סעד, עלומים המושב "תקומה" ותלמידים מהאזור. ילדי התיכון נשלחים בד"כ לבית הספר בקיבוץ הדתי "יבנה". החינוך הינו ברוח "תורה ועבודה". ביישוב מתקיימים שיעורים תורניים בנושאים מגוונים הניתנים ע"י רב הקיבוץ, מחנכים תלמידי חכמים ומורים מבחוץ.

ט. מפעל חינוכי ייחודי לקיבוץ סעד הינו הקמת מפעל חינוכי בשם "משפחתון הדר". מוסד שהוקם בסתיו 1997. המשפחתון מכיל עשרה ילדים, המטופלים ע"י זוג מדריכים ובנות השירות הלאומי. המשפחתון משולב בבית הספר המקומי וזוכה לתמיכה רבה מחברי הקיבוץ. ילדי המשפחתון משולבים בכל פעילויות של ילדי הקיבוץ. משולבים בעבודות המשק ומשתתפים בפעילויות החברתיות (טיולים, קייטנות ומחנות קיץ). התרגשות רבה היא בהכנת הילדים להיכנסם לעול מצוות. פעולה חברתית-אנושית שפירותיה לא יסולאו בפז.

י. בקיבוץ סעד מגוון גדול של פעילויות חקלאיות. גידולי השדה כשבמרכזם גזר איכותי, תפוחי אדמה, חיטה ועוד. בקיבוץ רפת חלב ולולים לפיטום ורבייה. במטעים: גידולי אבוקדו ועוד. חממות מיוחדות מגדלות בעיקר פקעות של פרחי אמריליס בעיקר לייצוא. מגוון של מפעלי תעשיה משלימים את מגוון מקורות הפרנסה של הקיבוץ. מפעל "סיפן" המייצר יריעות שרינק לאריזה (בעיקר של מוצרי מזון), מפעל "פופלי" המייצר ומשווק גרעינים להכנת פופקורן וכן מערך ליצור מזון לבעלי חיים. ענף המזון של הקיבוץ מציע שירותי קייטרינג של אוכל כשר למהדרין למוסדות, למטיילים ולאירועים. קהילת הקיבוץ כוללת כיום כ-180 משפחות ולמעלה מ-700 תושבים. ביום חגם נאחל לקיבוץ סעד, המשך פריחה ושגשוג וכמובן שקט ושלווה.