שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לצום תשעה בערב נקראים " בין המצרים". דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על תקופה זו.
א. במגילת איכה (פרק א' פסוק ג') נאמר "גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה היא ישבה בגויים,לא מצאה מנוח כל רודפיה השיגוה בין המצרים". גם בתהלים נאמר : " מן המצר קראתי יה".
ב. התקופה שבין צום י"ז בתמוז ועד צום ט' באב הינה שלושה שבועות של מנהגי צער ואבלות. מנלן? בספר קהלת (פרק י"ב פסוק ה') נאמר "גם מגבוה ייראו ותחתים בדרך וינאץ השקד…וגו'". רש"י במקום מסביר: "השקד הזה משעה שהוא מנץ עד גמר פירותיו כ"א יום, כך מי"ז תמוז עד תשעה באב כ"א יום.
עוד באתר:
ג. רב סעדיה גאון הביא פסוק מתוך ספר דניאל (פרק י' פסוק ב') "בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלושה שבועים ימים". על כך כתב רס"ג שמתמוז עד תשעה באב הם הימים האמורים בדניאל שהתענה שלושה שבועיים ויש הנזהרים בהם שלא לאכול בשר ולא לשתות יין , שנאמר "ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי".
ד. תקופת בין המצרים הינם סמל לימי צרה וצוקה הקשורים לחורבן בתי מקדשנו (בית ראשון ובית שני), לכן הנהיגו בהם מנהגי אב, בין ביום בו נבקעה חומת העיר ירושלים ובין היום בו נשרף בית מקדשנו. תקופת בין המצרים מתחלקת למעשה בין צום י"ז בתמוז ועד ר"ח אב ובהמשך מנהגי אבלות בתשעת הימים שבין ר"ח לבין ט' באב. מנהגי אבלות שונים בין התקופות ובין מנהגי העדות השונות.
ה. דיני האבלות הנהוגים בתקופת בין המצרים הולכים ומחמירים ככל שאנו מתקרבים לתשעה באב. נציין תחילה את העקרונות ההלכתיים של מנהגי האבלות בכללם. אין מקיימים מסיבות של שמחה בתקופה זו, אין מקיימים טקסי חתונות בתקופה זו. מקילין במסיבות אירוסין (ללא מוזיקה) בתקופה עד ר"ח אב. נציין כי ישנן עדות המקילות בנושאי קיום חתונות עד תקופת ראש חודש.
ו. יש היתר לקיים סעודות מצווה בתקופת בין המצרים בעיקר קיום טקס ברית המילה, או בר מצווה וגם במקרים אלה ממעטים בביטויי שמחה של נגינת מוזיקה. יש המקפידים בתקופה שבין ר"ח אב לתשעה באב שאם מקיימים סעודת מצווה תהא זו ללא אכילת בשר ורק בעלי החיוב ישתו יין.
ז. יש הנוהגים שלא לברך בתקופת בין המצרים ברכת שהחיינו, לא על פרי חדש ובודאי לא על בגד חדש. גם כאן הסייג הינו בטקס פדיון הבן בו מותר לברך שהחיינו. יש פוסקים שהקלו בנושא ברכת שהחיינו על אכילת פרי חדש אם נאכל בשבת אין נוהגים להסתפר או להתגלח בתקופת בין המצרים. גם כאן יש עדות הנוהגות שלא להתגלח ולהסתפר רק בתשעת הימים .
ח. באשר לשתיית יין ולאכילת בשר בתשעת הימים ישנם כמה מנהגים. רוב העדות אינן נוהגות לאכול בשר בתקופה זו. בני העדה התימנית נוהגים שלא לאכול בשר החל ממוצאי השבת שלפני תשעה באב. בנושא זה מעניינים מאד דברי התלמוד הירושלמי (פסחים פרק ד' עמוד א') "הני נשי דידן שלא שתו חמרא מי"ז תמוז עד ט' באב, וערב ט' באב פת במלח ומים ויש שמקדימין מי"ז בתמוז לנהוג כן" דהיינו שנושא אי אכילת בשר ואי שתיית יין היו נוהגים אך ורק בנשים. רש"י הסביר כי רוב הגאונים שבלוטיר נהגו שלא לשתות יין משנכנס אב עד ט' באב.
ט. הרשב"א חלק בגדול על הרש"י וכתב "נהגו אבותינו שלא לאכול בשר משנכנס אב ואע"פ שאין כאן איסור כלל מדין התלמוד, שאפילו בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה, מותר לאכול בשר. אבל חייבים לציין את הסיפא שכתב הרשב"ם "מכל מקום בכל המקומות שנהגו כן, איסור הוא לפרץ גדרם של ראשונים וכו".
י. מנהג מעניין הנהיג האר"י זצ"ל בתקופת בין המצרים. הכוונה לאמירה של "תיקון רחל בצהרי היום בימים אלה (למעט ימי שישי ושבת). תיקון רחל הינו קינות על גלות השכינה שבד"כ היה נאמר בחצות הלילה והאר"י קבע כי בתקופת בין המצרים יאמר בחצות היום . להבדיל ישנם גם מנהגים שונים הקשורים לאיסור רחיצת תענוג או כביסת בגדים בתקופת תשעת הימים. כמובן הקלו בחולים וביולדות. הקלו גם בעת קיום מצוות ברית המילה המוהל והסנדק ואבי הבן מותרים בלבישת בגדי שבת. מנהגי האבלות אינם קלים לנו ולכן נישא תפילה שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ועם בא משיח צדקנו יהפכו ימי האבל לימי ששון ושמחה. אכי"ר.
