סופ"ש אקטואלי: הרבה דוקרים חרדים בתוכנו // יוסי לזר

בתקופה האחרונה אנחנו לא יכולים לבוא ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" . ולא אני לא מדבר על האירוע המחריד של שריפת תינוק ערבי בכפר דומא. ולא אני לא מדבר על המקרה הנורא והמזעזע של רצח יהודייה בירושלים. מקרים אלו ראויים לכל הוקעה וגינוי אך ודאי שפחות נוגעים לכלל הציבור החרדי. אף כי התקשורת […]

יוסי לזר

כ"ב באב תשע"ה, 07/08/15 07:43 עודכן: 17/01/25 03:50

א+

א-

בית ספר סמינר

בתקופה האחרונה אנחנו לא יכולים לבוא ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" .

ולא אני לא מדבר על האירוע המחריד של שריפת תינוק ערבי בכפר דומא. ולא אני לא מדבר על המקרה הנורא והמזעזע של רצח יהודייה בירושלים.

מקרים אלו ראויים לכל הוקעה וגינוי אך ודאי שפחות נוגעים לכלל הציבור החרדי. אף כי התקשורת הכללית עבדה קשה כדי להדליק את אש ההסתה כנגד כל המגזר החרדי ליצור הכללה, כאילו אנחנו החרדים יוצרים אקלים ואוירה של שנאת האחר, של גזענות ושל שנאה לכל אדם שהוא שונה מאיתנו. הם טוענים כאילו שאנחנו מחנכים ויוצרים אווירה תומכת שעלולה להביא לרצח מזעזע של יהודים ע"י יהודים. כאילו שהרבנים אצלנו נותנים גיבוי למעשים שפלים כאלה. כאילו אנחנו בכוחנו מכריעים שבשביל לשמור על קדושת ירושלים מותר לעבור על לא תרצח, או שבגלל שמירה מדומה על חינוך ילדינו מותר לצאת ולדקור.

לא אני לא מדבר על כל זה. הרי כל אדם חרדי ושומר תורה ומצוות יודע ומבין שוודאי שאין שום אוירה כזאת אצלנו, שאנחנו הציבור שהכי שומרים ומקפידים שלא לעבור על 'לא תרצח' שאנחנו מקפידים אפילו להימנע מאלימות מילולית כלפי השני שהרי "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים". ואפילו יש לנו ספר שלם של חפץ חיים על הלכות לשון הרע שבו אנחנו לומדים כמה חשוב להיזהר מלהימנע לפגוע בזולתנו. לכן בוודאי חרדי אמתי ששומר תורה ומצוות לא יהין בכלל לחשוב לצאת ככה ולפגוע באדם אחר בשם התורה. אדם שמקפיד על קלה כבחמורה וודאי שמקבל עליו את דעת תורה של גדולי ומאורי הדור שמדריכים אותנו לכל אורך הדרך, ולא עושה דין לעצמו ופוגע כפי שפעל אותו רוצח שפל בירושלים.

אנחנו נקיים מזה שהרי החינוך אצלנו הוא הכי ערכי ומוסרי שיש. בתלמודי תורה שלנו כמעט ואין אלימות וודאי לא ביחס לאלימות בבתי ספר חילונים. והיחס למורים ולרעבעס' הוא מכבד ומלא דרך ארץ ולכן ברור שמי שמכיר אותנו החרדים מבין שלא שייך בכלל מציאות כזו אצלנו של לתקוף את האחר רק בגלל שהוא שונה. שאין שום היתר בעולם לפגוע בשני בגלל שהוא לא בדיוק כמוני.

ולכן התביעה עלינו דווקא בנקודה זו היא כפולה ומכופלת. אני מדבר כמובן על נושא האפליה ובעיקר בסמינרים ובמוסדות לימוד ולא משנה אם האפליה באה בגלל שהאחר ספרדי או שהאחר עמל לפרנסתו. לא יתכן שאנשים ינהלו מלחמות אגו אפילו אם זה 'לשם שמים' ויפגעו במאות בנות שיושבות בבית בלי תשובה.

לא יתכן שמנהלים ועסקנים ידקרו את לבבות האימהות שבוכות ומתחננות על נפש ועתיד ילדיהם. לא יתכן לפגוע באחר בגלל שיקולים אישיים אפילו עם זה בא מאדם ש"דואג לעצמו לגשמיות ולרוחניות שלו" כמו שהצדיק עצמו הרוצח מירושלים שכתב במכתב לפני הדקירה ש"חובה על כל יהודי למסור נפשו, למכות ולמאסר ואפילו לסכנה", ושאנחנו במבחן "האם כל אחד דואג רק לעצמו לגשמיות ולרוחניות שלו".

מרן הגראי"ל שטינמן הגדיר עסקן כזה שרצה ליצור אפליה כך (בהרמת קול ונפנוף יד): "תמיד יש אחד שרוצה גאווה, רק גאווה, שום דבר לא, הוא רוצה רק גאווה, גאווה גאווה, זה התחיל רק מגאווה. לא תחשוב שהוא ירא שמים, רק גאווה. מאה אחוז!!!".

במלחמה הזאת אם לא נשכיל להתגבר על ההפרדה הזאת אצלנו לא נוכל לרחוץ בניקיון כפיים ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"