לקראת תום ימי 'בין הזמנים' שיסתיימו בסוף השבוע הקרוב, אתר 'קול חי' מגיש פרויקט סיקור מיוחד שמאיר באור אחר על ה'בין הזמנים' האישי של צמרת אנשי 'קול חי'.
במסגרת הפרויקט נשאלו אנשי 'קול חי' מספר שאלות שהובילו אותם להביא על גבי הכתב את התחושות האישיות של המנוחה ב'בין הזמנים' בחיק המשפחה.
קבלו את ה'בין הזמנים' של אשת השיווק אסתי קובנר:
עוד באתר:
'בין הזמנים' בעיני זו התחושה של בית, האפרוחים חזרו לקן, ריח של חופש באוויר, בלאגן (מבוקר:), שיחות עד אשמורת הבוקר, מטבח רוחש, אושר עם היקרים בעולם, הזדמנות לפגוש גם את המעגל המורחב, לצאת לטיולים שוברי שיגרה, הנאות ורגעים שמהם עשויים הזיכרונות של החיים.
באופן כללי, לאחר סיום המחנות, הקמפים, הקיטנות – אנחנו יוצאים למספר ימים להתנתק מהסביבה הטבעית ושם ממלאים מצבורים של תשומת לב, מנוחה.
הכיף הוא ה'ביחד', בלי להיות צמודים ללו"ז ולהשתדל לא לחשוב, לא לדאוג ולהינות מהיש.
מחשבה מעמיקה עברה בראשי, האם האדם תמיד זקוק לחופש ואם כן מהו המינון?
אני חושבת שכל אחד זקוק לחופשות קצרות של מספר ימים על מנת להרגיש אותו, להחליף כוחות. אבל מעבר לכך, החופש האמיתי נמצא בכל אדם פנימה.
החופש – זו התחושה שיש לכל אחד בלב ודווקא כשיש מסגרת (עבודה ,לימודים) עם חובות של עשייה, כך ההנאה בלצאת ולהתרענן היא בעוצמה גבוהה יותר – לחזור בכוחות מחודשים.
ובקצרה, החופש שלי – זה המכלול, המתכון הוא להיות מוקפת במשפחתי האהובה, לנקות את הראש ממחשבות ובתור יהודים מאמינים, לעשות את חובותי בשמחה ולהודות לאלוקים על החיים והמתנות שמטובו חלק לנו.
