
את הצום הרביעי כזכר לחורבן תיקנו חכמים על הריגת גדליהו בן אחיקם בידי ישמעאל בן נתניה. במעשהו זה כיבה את הגחלת האחרונה של שלטון יהודי בארץ ישראל, ושארית העם הלכה לגלות, ככתוב:
"ויהי בחודש השביעי בא ישמעאל בן נתניה… מזרע הממלכה, ועשרה אנשים אתו, ויכו את גדליהו וימות, ואת היהודים ואת הכשדים, אשר היו אתו במצפה. ויקומו כל העם מקטון ועד גדול, ושרי החיילים ויבואו מצרים, כי יראו מפני כשדים". (מלכים ב' כ"ה, כב-כו).
חז"ל מוסיפים על כך: "וצום השביעי" – זה שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליהו בן אחיקם, שהרגו ישמעאל בן נתניה; ללמדך ששקולה מיתתם של צדיקים כשרפת בית אלוקינו. (ראש השנה י"ח, ב).
עוד באתר:
גדליה בן אחיקם – נציג של מלך בבל שהתמנה למושל על דלת העם הנשארים ביהודה לאחר שרוב העם הוגלה לבבל.
אביו, אחיקם בן שפן, היה עם ירמיה הנביא, והציל אותו כאשר רצו להמיתו בגלל נבואתו על חורבן המקדש (ירמיה כ"ו כ"ד). גדליה נטה לירמיהו שיעץ להשלים עם הבבליים כדי להציל אח ירושלים והמקדש מן החורבן.
גדליה ישב במצפה, ושרי העם נלוו אליו. הוא הבטיח שלא יאונה להם רעה ממלך בבל, ובקשם להתישב בערי יהודה. בעליס מלך עמון, שרצה בכליון ממלכת יהודה, הסית את ישמעאל בן נתניה מזרע המלוכה להמית את גדליה.
ישמעאל בא אל גדליה למצפה בחודש השביעי (תשרי). במצפה היו יוחנן ויונתן בני קרח ועוד שרי חילים. יוחנן הזהיר את גדליה להיזהר מישמעאל שבא להרגו, אך גדליה לא האמין לו ולא שמע אליו, קיבל את ישמעאל ברצון ואכל אתו לחם. בטוב לבם ביין (יוסיפוס קדמוניות) קם ישמעאל ועמו עשרה אנשים, הרגהו והכה גם את כל היהודים והכשדים שהיו עם גדליה במצפה. כשמוע יוחנן בן קרח ושרי החיילים את אשר עשו, עלו עליהם, והשיגום ליד גבעון. כל העם אשר עלו עם ישמעאל עזבו אותו והלכו אחרי יוחנן, וישמעאל נמלט לעמון.
יוחנן פחד לשוב ליהודה, כי חשש שמלך בבל יחשוד בו בהריגת גדליה. לכן ברח עם אנשיו למצרים (ירמיה מ' ומ"א).
רצח גדליה גרם לכך שנכחדה שארית הפליטה מארץ יהודה. יום הריגת גדליה, שהיה לדעת חז"ל בשלשה לחדש תשרי, נקבע בשל כך ליום צום ותענית לדורות (זכריה ז' ה, ח' י"ט).
למעשה ישנה מחלוקת במסורת היהודית בשאלה, האם גדליה נרצח ב-ג' בתשרי, או שהוא נרצח ב-א' בתשרי, והצום נדחה לאחר ראש השנה מפני שאי אפשר לתקן צום ביום חג. המקורות לג' תשרי: "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם" מסכת ראש השנה יח, ב. "יום שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם" רמב"ם הלכות תענית פרק ה הלכה ב. מקורות לא' תשרי: הרד"ק, בפירושו לירמיהו מא, א, אומר: "ויהי בחודש השביעי, כמו מחר חודש ובראש השנה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ראש השנה מפני שהוא יום טוב", וכן מפרש ר' מנחם בולה ב"דעת מקרא", רבינו ירוחם והביא דבריו מרן בבית יוסף. (ס"ס תקמט). וכן כתב המאירי.
מתוך אנציקלופדיה יהודית – דעת, מכון הרצוג