מרן הראשון לציון רבי יצחק יוסף העמיד השבוע במבחן את אברכי חסידות בויאן על כל הלכות שבת. בדבריו, התמקד במושג "גרמא" (פעולה עקיפה). הוא התייחס לגמרא במסכת שבת (דף קכ) שקובעת "לא תעשה כל מלאכה – גרמא שריא" – כלומר, פעולה ישירה אסורה, אך גרמא מותרת. השאלה המרכזית הייתה: האם גרמא מותר הלכה למעשה, והוא בחן דעות כגון הרמ"א, הרידב"ז ועוד, תוך התייחסות לשולחן ערוך (סימן שיח). הוא ציין כי במקרים של הפסד (כגון דליקה), מותר לכבות בדרך גרמא, אך הדגיש מגבלות, כמו איסור זילזול בשבת.
הרב דן במקרים מודרניים, כמו שימוש בכיסא גלגלים ממונע עם כפתור גרמא, והציע פתרונות כמו שלט "פיקוד שבת" להפחתת הזילזול. הוא הזכיר שתי מלאכות גרמא מהתלמוד – זריעה ובישול – ודן במקרה של חימום חמין בשבת: אם מישהו פתח מכסה, ראה שהחמין לא מבושל, וסגר בחזרה, האם מותר לאכול? לדעת הרמב"ם ומרן, זה אסור לכתחילה, אך בדיעבד מותר לפי האור לציון, כיוון שזו גרמא מדרבנן.
עוד נידון בישול אחר בישול: הרמב"ם והרשב"א אוסרים, בעוד תוספות מחלקים בין לח ליבש. הספרדים מחמירים (יד סולדת, כ-45 מעלות), בעוד אשכנזים מקלים אם החום פושר. במקרה של החזרת מרק לפלטה, אם עברו על איסור, הפוסקים חלוקים אם מותר לאכול.
עוד באתר:
הרב התייחס לבורר: מלוח סלט עם אורז במלח מותר, כי זה לא תערובת ממשית. בטונה בשמן, שפיכת השמן מותרת, כיוון שהשמן צף בנפרד. לעומת זאת, הפרדת גרעינים מצלחת נחשבת בורר דאורייתא, אך אם החזירם בחזרה, לא תיקן את האיסור לפי רוב הפוסקים, והאוכל מותר בדיעבד.
לגבי הדלקת נרות, הרב חידש כי לפי הרמב"ם והאור לציון, ברכה אחרי ההדלקה היא ברכה לבטלה, ולכן ספרדי לא יענה אמן לאשכנזייה המברכת כך. הוא הדגיש שמנהגים נשמרים, אך יש לעקוב אחר ההלכה המקורית של מרן. השיחה הסתיימה בתקווה לעלייה בתורה ובירך את המשתתפים.
האזינו לדברים: