וישמעו רחוקים ויבואו
הפעם זה לא בדיוק טור ביקורת, כי לא ניתן להצביע בדיוק על אדם אחד או ארגון אחד האחראים למצב הקיים, אבל האמת שאולי הביקורת בטור השבוע מופנית כלפי עצמי, כי נדמה לי שהזנחתי במשך זמן רב את מה שצריך הייתי לכתוב כבר לפני הרבה זמן, ובמקום לעסוק בנושא החשוב אך המורכב הזה עסקתי בנושאים אחרים- אולי לא פחות חשובים- אבל עדיין אין בכך תירוץ לדחוק את הנושא החשוב הזה לשוליים. ואני מתכוון לנושא הכאוב והחשוב של ההרחקה, הניכור ולעיתים אפילו ההתעלמות של הציבור מכל דבר שנודף ממנו ריח דת יהודית.
זה לא משנה אם העניין חרדי, דתי לאומי או דתי כללי. ההתגייסות הציבורית של כוחות השידור והסיקור נגד הנושאים היהודיים בחברה הישראלית- היא נושא ראוי להתייחסות במיוחד בימים אלה- שבהם עם ישראל מוכיח שלפעמים לא צריך מסע תעמולה תקשורתי וממומן היטב כדי להרגיש את הצורך הבלתי נשלט הזה להתחבר להיותנו עם יהודי עם שורשים עמוקים ואמוניים- ולא רק בגלל שכך כתוב בתעודת הזהות.
עוד באתר:
ואני אומר לכם קוראי היקרים: אשרינו שזכינו שיש בתוכנו אנשי קודש ושלוחי מצווה שמטפחים בשיח הציבורי כמה ענפים שגם בשנת שמיטה הצליחו לזכות בברכה מהשמיים ולגדול ולפרוח ולהכות שורשים בעם- כדי שידע שיש פה אנשים שאכפת להם משמירת שבת, וחשוב להם שהילד ידע שיום כיפור זה לא חג אופניים, ושבנית סוכה זה לא רק בשביל קישוטים שיוצרו בסין אלא גם בשביל להרגיש את תחושת האחדות ולדמיין מה היה קורה אם כל ישראל היו יושבים בסוכה אחת בלי לחשוב בציניות מי יהיו הראשונים להיות יוצאי-דופן.
האירועים המיוחדים שמקשטים את אפרוריות ימי החול בלוח השנה היהודי מביאה אנשים רבים שאינם שומרי תורה ומצוות לרחבת הכותל, לבתי הכנסת, ולסוכות הגדולות שמוצבות ברחבי הארץ כמדי שנה- אך נראה שמשנה לשנה הן מתמלאות בהרבה פנים חדשות של אלה המחפשים משמעות אמיתית לחייהם.
ואני אומר לכל הצעירים בציבור הכללי שמימיהם לא פגשו חרדים פנים אל פנים אבל למדו לצערי לתעב אותם מסיבה שאף מעבדה בשוויץ לא הצליחה להבין עד היום: יבוא יום שתגדלו ותהיו הורים לילדים שלא יראו אתכם ממטר בגלל שהאף שלהם מסתיים במסך- ותיאלצו להודות שצריך להגיד תודה גדולה לבורא עולם בכל יום שמקיים בחברה המתועשת והמהירה שלנו- אנשים שנתפסים כתקועים בעבר- אבל משמרים עבור הדורות הבאים את היהדות הנאמנה בהווה למען העתיד.
ואני בהחלט מרשה לכם לחשוב עלי שכתבתי את הטור הזה כדי למצוא חן ושכל טוב בעיני חברי ומעסיקי ברדיו החרדי בו אני עובד- אבל השם שבוחן כליות ולב יודע שלא משלמים לי כדי לעשות פרסומת לציבור החרדי- אלא אני כיהודי מאמין שחי בתוך עמו וזוכה מדי שבוע לבמה מכובדת להביע את דעתו- מודה לבורא עולם ומרגיש זכות גדולה להיות חלק מדי יום ביומו מכלי תקשורת המעז להביא לקדמת החדשות גם ובעיקר ידיעות המעודדות את הציבור לחשוב על מהות העם היהודי- ולהבין שגם אם נתאמץ להתחפש ולא רק בפורים- לא נצליח להסתיר את העובדה שאיננו ככל העמים, ושעלינו להקפיד להפיץ החוצה את מה שמייחד עלינו ושומר עלינו לאורך הדורות- כדי שכל אותם שאבדו את דרכם ימצאו את התשובה ויחזרו הביתה.
אז נכון שכל מי שקורא את הדברים והתרגש כמוני למראה המוני יהודים הצועקים חטאנו לפניך מול הכותל המערבי וכמה ימים אחר-כך למראה עוד המון יהודים שעונים אמן אחרי ברכת כוהנים- יכול להרגיש שאולי בעצם לא מתחתי ביקורת על אף אחד, אבל אני מקווה שאתם מבינים שגם לכם מותר לפעמים לפרגן לאלה המנסים לגרום ליהודי שטעה בדרך לבוא לבקר בבית השם – ואולי אפילו לרצות לשבת שם כל ימי חייו.
