חברת קיבוץ חילונית פנתה באופן תמוה לאחרונה לבית הדין הרבני, למתן צו-מדור ספציפי על הבית המשותף לה ולבעלה.
לדברי עו"ד עינבר לב, המייצגת את האישה, צו למדור ספציפי אוסר כל אפשרות למכור את הדירה, ולא מאפשר לאף גורם לפנות את האישה מהנכס, גם אם הנכס כלל לא שייך לה – אלא לקיבוץ במקרה זה.
מבנה הבעלות על בתים בקיבוצים, ביחוד כאלה שלא נערך בהם שיוך נכסים, הוא מורכב ביותר – ולמעשה בית הדין הרבני הוא הגורם שהכי קל לכפות באמצעותו את אי-פינויה של האישה מבית שכלל לא נמצא בבעלותה, שהוקם על אדמה שכלל לא בבעלות הקיבוץ, הסביר העורך דין את הסיבה שחברת הקיבוץ בחרה דווקא לפנות לבית הדין הרבני.
עוד באתר:
לדבריו, הפניות של חברי קיבוץ אל בית הדין הרבני הן נדירות ביותר, בגלל פערים היסטוריים בין קיבוצים לעולם החרדי – אך למעשה, פעמים רבות, זו הערכאה שיכולה לספק את ההישגים הטובים ביותר עבור הקיבוצניק המתגרש.
בית הדין קבע כי יש לדון בבקשת האשה במעמד שני הצדדים, ורק לאחר בחינת זכאותה למזונות-אשה יהיה ניתן לאכוף צו מדור ספציפי על הבית. בית הדין קבע דיון דחוף לדון בסוגיה מיד לאחר פגרת בית המשפט.
