למה חברת הקיבוץ החילונית פנתה דווקא לבית הדין הרבני?

חברת קיבוץ חילונית פנתה באופן תמוה לאחרונה לבית הדין הרבני, למתן צו-מדור ספציפי על הבית המשותף לה ולבעלה.

לדברי עו"ד עינבר לב, המייצגת את האישה, צו למדור ספציפי אוסר כל אפשרות למכור את הדירה, ולא מאפשר לאף גורם לפנות את האישה מהנכס, גם אם הנכס כלל לא שייך לה – אלא לקיבוץ במקרה זה.

מבנה הבעלות על בתים בקיבוצים, ביחוד כאלה שלא נערך בהם שיוך נכסים, הוא מורכב ביותר – ולמעשה בית הדין הרבני הוא הגורם שהכי קל לכפות באמצעותו את אי-פינויה של האישה מבית שכלל לא נמצא בבעלותה, שהוקם על אדמה שכלל לא בבעלות הקיבוץ, הסביר העורך דין את הסיבה שחברת הקיבוץ בחרה דווקא לפנות לבית הדין הרבני.

עוד באתר:

השיעור המלא

ה' לא עשה נס באיראן; הוא עשה משהו גדול יותר

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

המים הזידונים

הנהג רץ להתמגן והרכב נסחף לנחל: צפו בחילוץ

פנחס בן זיו

מיליונים התעוררו

ליל בלהות בגוש דן: 3 אזעקות ב-7 דקות והדי פיצוצים

אלי יעקובוביץ

דרום לבנון

צפו: מחבלי חיזבאללה חוסלו בדרכם אל הכוחות

קובי פינקלר

לדבריו, הפניות של חברי קיבוץ אל בית הדין הרבני הן נדירות ביותר, בגלל פערים היסטוריים בין קיבוצים לעולם החרדי – אך למעשה, פעמים רבות, זו הערכאה שיכולה לספק את ההישגים הטובים ביותר עבור הקיבוצניק המתגרש.

בית הדין קבע כי יש לדון בבקשת האשה במעמד שני הצדדים, ורק לאחר בחינת זכאותה למזונות-אשה יהיה ניתן לאכוף צו מדור ספציפי על הבית. בית הדין קבע דיון דחוף לדון בסוגיה מיד לאחר פגרת בית המשפט.