ביקורת מוזיקאלית • והשבוע: 'אמנות התפילה' של נתנאל הרשטיק

ד' בכסלו תשע"ו, 16/11/15 07:08 עודכן: 17/01/25 05:19

א+

א-

12234941_10208045617758665_3847640063729111380_n

השבוע יצא לאור התקליט החדש של החזן נתנאל הרשטיק – המכונה "אמנות התפילה". מכיון שמדובר באחד החזנים המעולים בדורנו, ובעקבות תקליטו החזני הקודם – "ומוספים כהלכתם" שהכיל פנינים מרתקות (תזכורת: מי שעשה ניסים – אחת ה-רצועות האהובות עלי בכלל), ציפיתי ושמחתי לקראת צאת האלבום החדש. שמחה זו לא היתה לריק, שכן מדובר בתקליט מושקע ומהוקצע ברמה גבוהה שלצערי לא רואים בתדירות גבוהה במחוזות החזנות, החל מבחירת רפרטואר ועיבודים, עבור ברמת הקלטה מיקס ותוצאת סאונד מוקפדת וכלה בארט מושקע כיאה וכראוי.

קולו של נתנאל מצוין, עם מנעד מכובד המגיע לגבהים ובעל קלילות מרשימה, וכן קולורטורה ואמירה של מי שנשם חזנות מבטן אימו פשוטו כמשמעו. לעיתים האמירה וגוון הקול פשוט נשמעים בדיוק כמו האבא החזן נפתלי הרשטיק – בימים הגדולים של לונדון. יפה כח הבן מכח האב, שלבן יש חן מוזיקלי עכשווי היונק גם מסגנונות המוזיקה הקלה, אך לא זונח לרגע את המורשת החזנית המפוארת. את החזן מלווה תזמורת, בעיבודים המלווים את החזן ומשרתים את היצירה, ואינם תופסים מקום לעצמם (על העיבודים והתזמורים אמונים ריימונד גולדשטיין, החזן יוסי נס ועוד). בחלק מהיצירות מצטרפת המקהלה המלווה את הרשטיק בתפילות השבת בבית הכנסת בניצוחו של יצחק חיימוב.

באופן כללי, האלבום משלב בין מבחר סגנונות, מהקל ומן הכבד, אך חלק נכבד של הדיסק מורכב מחזנות קלאסית ומשובחת. לשמחתי, לא מדובר בדיסק בו מושרות יצירות שנלעסו כבר עשרות פעמים עד דק בפיהם של חזנים רבים. ראשית – הבשורה הגדולה מבחינתי – "זרעא חיא" יצירה מדהימה של נתנאל הרשטיק עצמו (!). מה שמדהים בעיקר זה שהיא באה אחרי "ושמרו" של יוסל'ה שלמיטב ידיעתי לא הוקלט מעולם, ומדובר בשתי יצירות חזניות מפוארות ומסובכות לביצוע שזוכות לביצועים מרשימים ויוצאי דופן. ולו רק שתי יצירות אלו דיינו.

ושמרו – לחנו הלא ידוע של יוסלה רוזנבלט:

בתקליט הגדוש בכל טוב (13 רצועות!) ניתן למצוא גם את "עצביהם" של האבא (ושטרן וברונר) שזוכה לעיבוד תזמורתי. אמנם, "בעבור דוד" (רויטמן-רומשינסקי) ו"ומפני חטאינו" (ברון) הן יצירות מושמעות תדיר – אך כאן הם זוכות לטיפול מיוחד ושונה. בעבור דוד זוכה לעיבוד חדש לגמרי של Raymond וטוויסט מפתיע בפלסט של "חדש ימינו". מעניינות הרצועות "די נייע הורה" ו"כי לא נאה" המגיעות מעולמו של מוישה אוישר (ואחריו אריה בראון), שלמרות שקולו של הרשטיק אינו מאותה משפחה (מרענן לכשעצמו) אבל ה"גרוב" לגמרי שם.

כמו"כ יש בתקליט פינת נוסטלגיה (מוישהלה מיין פריינד ו"ואולי"), שתי רצועות מאת מאיר פינקלשטיין (שהלחין, עיבד ותזמר) ה"פזמונאי" של עולם המוזיקה הליטורגית בארה"ב – "אבינו שבשמים" הקליל הפותח את התקליט, ו"שאו שערים" האורטורי משהו. גם מקום הזמר חסידי לא נפקד – תניא (גרין) יחד עם בן הדוד שרוליק.

תניא – עם הבן דוד שרוליק הרשטיק:

את התקליט נועלת רצועה שונה לחלוטין – הבדלה בלחנים של מודזיץ ודבי פרידמן יחד עם ה-Maccabeats – רצועה שפורסמה בקליפ שיצא לקראת ה-shabbat Project השנה.

קליידוסקופ מגוון של סגנונות שונים שכל אחד מהם מוגש תוך נאמנות לסגנון הייחודי אך מתוך חיבור למורשת החזנית והליטורגיה היהודית. זוהי אמנותו של החזן נתנאל הרשטיק, נצר למשפחת חזנים מפוארת הפועל באווירה המוזיקלית של המאה העשרים ואחת בארצות הברית.

לסיכום: דיסק מעניין, מרשים, האזנה ערבה והנאה צרופה. מומלץ בחום!