מבקר המדינה: המבדיל בין ארץ הקודש לחול • אריאל שרפר

הולילנד. לחשוב שפעם משמעות המילה הלועזית הזו הייתה ארץ-הקודש. ושנים רבות אחרי שקמה מדינת-ישראל מזעזע לחשוב שלא נותר שום דבר קדוש בכוונתם של המעורבים במיזם הבניה השנוי במחלוקת אך המפורסם ביותר במדינה שבסך-הכל רצו לבנות בתים בירושלים, בלי להבין שתוך כדי התהליך הם עלולים להרוס את חייהם של אנשים רבים- שישלמו על המיזם הראוותני הזה מחיר יקר בהרבה ממחירה של דירה במגדל הנחשב למעין מגדל בבל מודרני בירושלים החדשה.

ומכיוון שכל-כך הרבה מילים מיותרות וניתוחים כואבים בראש נאמרו ובוצעו על ידי רבים וטובים ממני על הפרשה האומללה הזאת, אסתפק במסקנה אחת ויחידה מכל מה שהתרחש בשנים האחרונות סביב הבניינים שנראים במבט ראשון הכי לא שייכים לירושלים והיא שלמרות הכל ואחרי הכל- טוב שהפרשה הזו באה לעולם כי היא לימדה אותנו כמה שיעורים חשובים.

עוד באתר:

אל תחמיצו

שולמלייכם בשעה חדשה: זה מי שמגיע להתארח

קובי ברומר ומנדי וייס

צפו

תיעוד דרמטי: כך חוסל המחבל דרומית לביירות

קובי פינקלר

טלטלה בלשכה

רגע לפני הביקור בארה"ב: פוטר דוברו של ראה"מ

שלום שטיין

המגעים לעסקה

נתניהו: "השינויים שמבקש חמאס אינם מקובלים על ישראל"

שלמה ריזל

גם אנשים טובים וישרים יכולים ליפול ולהיכשל כשמדובר בהרבה כסף והרבה יותר מדי כוח, יש אנשים שגם אחרי שיוכיחו להם באורים ותומים שהם אשמים- עדיין לא יצליחו להביא את עצמם להודאה באשמה וימשיכו לשחק אותה קדושים מעונים שהמדינה שלהם רודפת אותם רק בגלל שהעזו פעם לעמוד בראשה ורצו לתת חלק ממנה לאחרים, ויש שופטים שחושבים בטעות שהפסיקה בידיים שלהם- בלי לדעת שהשופט הגדול רואה ושומע הכל, גם את המגדל של הולילנד שנראה כמנסה "לגעת בשמיים" ומוכיח לכולנו שלמרות שעבר הרבה זמן הצדק נעשה בסופו של דבר וכל מי שצריך לתת את הדין נותן אותו בדרך זו או אחרת.

ומה שהכי חשוב להבין לסיכום הפרשה העצובה הזאת- זה שארץ-ישראל תמשיך לבנות בתים על החול הקדוש- עד שיגיע היזם שיזכה לבנות את ה-בית שכולם מחכים לו. נקווה רק שאף שופט לא יאשים אותו בניסיון סחיטת מים מאבן השתיה.

אחת המסקנות ששמענו הכי הרבה מאז הגעת פרשת הולילנד לסיומה היא שהוכח שאין בן-אדם מעל החוק. וגם אם המשפט הזה נכון- צריך לעניות דעתי גם להוסיף עליו תובנה כלשהי ולהבהיר שאין בן-אדם שצריך להיות יותר מדי מתחת לחוק- עד שמרוב שהחוק לוחץ עליו- כבר לא רואים בו יותר בן-אדם.

כל מי שלא הורשע בחייו הוא שופט מעולה של אחרים שיושבים בבתי משפט ועוברים עינוי מתמשך לעיני כל-הציבור ועוד יותר חמורה היא התגובה למי שנכנס לכלא ויצא ממנו- שנתפס בעיני הציבור כיצור פגום ומסוכן שיש לשקמו, לתקנו ואולי אפילו להתייחס אליו כמצורע נצחי שמחוץ למחנה מושבו.

לכן עצוב לי לראות בכל פעם מחדש את היחס לאישי ציבור שמזומנים לחקירה או את היחס לאנשים מפורסמים שסרחו ועברו עבירה כמי שלעולם ישאו אות-קין של פושע על מצחם. העם היהודי הוא מלא חמלה כלפי הסובלים והנדכאים בתוכו ובעולם כולו- אך ברגע שאחד ממנו נופל ואגב כך פוגע באחרים- אין מחילה ואין רחמים. לא לחינם נאמר אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. ואולי עדיף פשוט לא לשפוט אחרים מראש ולהתפלל שלא נצטרך להבין את המשפט הקודם במציאות.

החורף כאן וסערות הן דבר שגרתי. אבל רק בישראל זה מצב חירום. אכן- העם היחודי.