חיל הים ומערכת הביטחון קיבלו היום (שלישי), חיזוק משמעותי ביותר למערך הביטחון השוטף. צריך להבין. צוללת היא לא עוד כלי. חיל הים בכללותו ומערך הצוללות בפרט, משנים לחלוטין את פני האזור.
פני השטח (ובעיקר מתחתיו), מקבלים מעתה משקל אחר.
הצוללת החדשה של חיל הים, אח"י 'רהב', שהגיעה היום מגרמניה, כדי להצטרף למערך הצוללות מדגם "דולפין" המופעלות על ידי חיל הים, היא כלי השיט היקר ביותר בצה"ל ועלותה מוערכת ב 1.6 מיליארד שקלים.
עוד באתר:
קצין בכיר בחיל הים אומר שיכולותיה של הצוללת החדשה גבוהות ביותר, "היא מונעת בכח חשמלי, בזכות תאי דלק שמזינים את מנועי הצוללת, היא מסוגלת לשהות זמן רב יותר מתחת למים, הפעלתה שקטה ביותר והנדסת האנוש בה היא הגבוהה ביותר שיכולה להיות".
בחיל הים אומרים, שעם הגעתה ארצה של אח"י רהב יכנסו לפעולה צוותים שיכניסו לפעולה את כל מערכי הצוללת.
כדי להבין עד כמה משמעותית היא הצוללת החדשה ובעיקר מערך הצוללות, מספר קצין בכיר בחיל הים על יכולותיה: "יש לנו ייחודיות ביכולת האיסוף. הדבר החשוב ביותר שנותן הכלי האדיר הזה הוא בשמירה על החשאיות מול אופוזיציה אויבת. צריך לזכור שהים התיכון עמוס מאוד בכלי שייט ולכן חשיבות הכלי הזה שיודע לקחת המון אמצעים כמו מגלה מכמ"ים, סונאר, קשר ועוד ולהביאם למערכת מודיעין משוכללת".
לדברי הקצין, "היכולת של הצוללת לשהייה לאורך זמן – עד שבועות מתחת לפני המים, מביאה מציאות שעם הצוללות החדשות אני יכול להיות הרבה יותר שקט. צריך להבין. צוללת שהתגלתה היא לא רלוונטית. אם ידעו וגילו איפה אני איבדתי את הצורך בי. אסור שידעו בשום שלב איפה אני ומה אני עושה. אם ידעו לא אוכל לעשות את מה שאני צריך. " אומר הקצין.
ואי אפשר בלי הצד האנושי.
מפקד בכיר במערך הצוללות מספר שתהליך ההכשרה של מפקד צוללת הוא תהליך ארוך הכולל הסמכות רבות כולל קורס חובלים "אני אישית עשיתי תפקידים שונים. בין ס' מפקד צוללת למפקד צוללת יש עוד תהליך הכולל הכשרה פיקודית- תהליך טקטי ופסיכולוגי, מקצועי- טכני, תהליך ארוך מאוד. תהליך הפיקוד הוא בין 3-4 שנים".
"בסוף, מוציאים אותי לים עם סל כלים וסל פקודות. המציאות מנצחת. לא תמיד יש מאחוריי מפקדים להתייעץ איתם. מי שיש סביבך להתייעץ אתו זה מפקדי מחלקות וסגן", הוא מספר ומוסיף כי "האתגר הקשה הוא לפקד על חברה עם קב"א 54 ודפ"ר 70 זה אתגר, הם לא פחות חכמים ממני. כל לוחם בצוללת יכול להביא לכישלון המשימה בטעות הכי קטנה שלו ואף לפגיעה בצוללת. כל טעות היא קריטית".
ואחרי שהצוללת החדשה עלתה מעל לפני המים, אנחנו מנסים להבין אחרי שלושה שבועות של שיט מתחת לפני המים מגרמניה לחיפה – מהו האויב הגדול ביותר של הצוללת?
בכיר בחיל הים מספר שכאשר הוא יוצא לים הוא מפריד בין יכולת לבצע משימה לבין יכולת לגלות אותו, "אם יש כלי שייט שיודע לקחת סונאר, הוא יכול לגלות אותי. סנסורים תת קרקעיים בים התיכון למיטב ידיעתי אין ואני לא שקוף. אבל צריך לזכור שבאגן המזרחי יש המון צוללות של ציים מערביים. יוונים, טורקים, אמריקאים וצרפתים".
מה לגבי רוסים בים התיכון? "אני לא יודע", השיב הקצין.
ואם תהיתם על הטכנולוגיה בצוללת ועל הקשר גם לכך יש לבכיר במערך תשובה: "הכל מובנה עדיין על חיישנים ומחשבים. אנחנו עושים בדיקת סייבר לגלות שאני בסדר. אני מבודד. אני יודע לשלוט במערכות שלי. הצגים האלה מאוד עוזרים לי, אבל אני יודע גם לעבוד בלי הצגים למשל אם השתלטו על המערכת.
כמו"כ הוא מסביר כי "כחלק מתהליך ההסמכה למ׳ צוללת אני יודע להבין לבד אם יש בעיה בטכנולוגיה שלי. אחת לכמה שעות אני מקבל דיווחים מהחוף של מה קורה, בנוסף, אני מעדכן מפקד מה נמצא סביבי, מה נמצא בחוף, יש היום יכולות מתקדמות. זה אירוע שהוא פחות חשוב".
ואי אפשר בלי הפן האישי.
"זה לא פשוט. דוגמה אישית- אשתי עוברת דירה לבד עם שלושה ילדים לבית ספר חדש והכל ואני לא פה. זה היעדרות וניתוק הרבה זמן מהמשפחה".
לסיכום אנחנו מנסים להבין מה הדבר החשוב ביותר מבחינתו, "כל הזמן מדברים איתנו על מהירות הצוללת ואני אומר דבר פשוט "מהירות בצוללת היא לא האישיו. מפקד צוללת צריך לחשוב מהר ולהפליג לאט".
