חבר הכנסת יצחק ועקנין (ש"ס) הוא איש ציבור נחבא אל הכלים. את הח"כ החרוץ לא תשמעו מדי יום מתראיין, גם הודעות על הישגים ומאבקים לא מומטרות על הכתבים הפוליטיים, ובכלל, הוא מהבודדים במשכן שכלל אינו מחזיק בדובר או יועץ תקשורת.
לרגל חגיגות יום ההולדת של הכנסת, בחר אבי מימרן לשוחח ב"מהדורה המרכזית" עם ח"כ ועקנין, שסיפק הצצה נדירה לפעילות סיזיפית ומאומצת ארוכת שנים בועדות הכנסת השונות ובמליאה.
על ההידרדרות בתדמית הכנסת: "פעם היה יותר כבוד בין החכי"ם. לא היו 'יורדים' אחד על השני. אפשר להתווכח על עקרונות, להגיד את מה שאתה חושב בצורה מכובדת, אבל להגיע לרמה אישית – זה מאוד פוגע. יש חכי"ם בודדים שעושים את הפרובוקציות. הם אלו שבולטים בתקשורת. רוב החברים עובדים קשה מאוד, הנה, הרי אין חוק אחד שיוצא מהכנסת כמו שהוא נכנס".
עוד באתר:
על פעילותו וחוסר החשיפה לציבור: "האמת, יש כפיות טובה מצד הציבור. אני פעיל שנים רבות, יחד עם חברים אחרים בכל נושא החקלאות. אנחנו עובדים קשה בשנים האחרונות להוריד חסמים, למנוע גזרות, לשמור על החקלאים, לא חושב שקיבלתי מהם את מה שהשקעתי בהם. אנחנו אנשי ציבור חייבים לשרת אותו באמונה, הלוואי שיהיה שכרנו בעולם האמת".
"אני כן חושב שצריך לתת ביטוי לעבודה בתמיכה וסיוע למפלגה שלך, אבל תראה, ראינו בבחירות האחרונות, מצביעים של ש"ס שביום הבחירות הלכו לשים בקלפי ליכוד, ביום האחרון, בגלל ספין של "הערבים נוהרים לקלפיות". באמצע היום אנשים החליפו מפלגה. גימיק אחד יכול לגמור את כל הקמפיין".
כשאבי מימרן ניסה לרומם מעט את קרן המרואיין ולחשוף את ארגון החסד שבראשותו או את הכולל שהוא עמל להחזיק, נבוך ועקנין ולא הבין כלל כיצד ניתן לייחס לעצמו את הפעולות. "זה יהיה חוצפה מצידי לומר שאני עשיתי, אנחנו אמנם עובדים קשה, אבל הכל זה יחד, בסיוע חברים ובסיעתא דשמיא".
