ישראל חיימזון משבח את הנגיד ר' שלמה רכניץ על אומץ לבו וקורא לו להעמיד על מקום את מנהלי המוסדות שלא מצייתים לגדולי ישראל ואם צריך גם לעכב להם את התמיכות התמיכות.
•
קראתי את הדברים שאמר הנגיד ר' שלמה יהודה רכניץ בכנס בליקווד והתמלאתי גאווה. סוף סוף קם מישהו שלא חושש מאיש ואומר את האמת בפרצוף, גם אם היא לא נוחה ולא נעימה להיאמר.
עוד באתר:
ברוך ה' זכה דורנו והתברך בעולם תורה גדל ופורח ובציבור חרדי שמתעצם ומוסדותיו על כל שלוחותיהם וסניפיהם מתרחבים אף הם בהתאם.
הברכה הזו גורמת לתחרות גדולה. כל עוד שהיא נשארת בגדר "קנאת סופרים תרבה חכמה", ניחא. דא עקא שהתחרות הזו כבר מזמן עברה את כל הגבולות ומחקה את כל הקווים האדומים שהיו אי פעם ושאמורים להיות נר לרגליהם של מי שמגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות.
ועדות קבלה וקריטריונים שנכתבו וגובשו בעבר כדי להוות מחיצה אמיתית ולהגן על חינוך ילדינו – הפכו מזמן להמלצות בלבד ותחתיהן קיבלנו התנהגות דורסנית, נטולת כל רסן, לא אחראית וכזו שרואה במקומות מסויימים רק את טובת המוסד האישית ולא את האמת.
נהרות של דיו נשפכו וקולמוסין רבים נשתברו על התופעה החמורה שהלכה והתעצמה בשנים האחרונות.
ים של דמעות ונחלים של דם זורמים סביבנו ורובם ככולם בוחרים להתעלם. מעדיפים לעצום עיניים במחשבה שאם לא נתייחס הבעיה לא קיימת.
אבל בואו נודה על האמת. בתוך תוכנו כולנו יודעים שלצד הנקודה היסודית האמיתית הבסיסית, ישנם מנהלי מוסדות ועסקנים שמשתמשים בהררי מניפולציות, טריקים ושטיקים שאינם קשורים למהות, ונובעים משחצנות, התנשאות ובמילה אחת: גאווה. או בשלוש מילים כפי שהגדיר זאת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א: גאווה גאווה גאווה. (בקטע המפורסם בו נראים עסקנים שמנסים להסביר לראש ישיבה מדוע לא צריך לקבל ילד לתלמוד תורה מסויים ומרן בחכמתו המופלגת מעמידם על מקומם ואומר להם שהכל נובע מגאווה. כשאומרים לו שמנהל המוסד הוא תלמיד חכם גדול, מרן משיב: אז יש לו גאווה גדולה…)
לא אחת מנסה אי מי לומר בקול את מה שכולם חושבים, אבל הוא מושתק מיד ומתחרט על הרגע בו עשה את "שטות חייו" והעיז להתחיל עם הממסד השולט. לפעמים זה נגמר בזה ולא פעם מי שניסה לצייץ, מוצא עצמו מוקע על עמוד הקלון ומושמץ לדיראון עולם.
והנה סוף סוף קם אדם אחד אמיץ שמכיר מקרוב מאוד את כל מה שקורה בעולם השקר הצבוע של חלק גדול מהמוסדות.
לא חלפו דקות מאז נאומו המרגש שיצא מלב קרוע ומורתח של הנגיד הרב שלמה רכניץ והעסקנים והמנהלים ההמומים, יצאו למתקפה חריפה חסרת תקדים שיש שראו בה גם כפיות טובה.
מה לא אמרו עליו: "בעל המאה הוא בעל הדעה". "דעת תורה היפך דעת בעלי בתים". "מה הוא חושב לעצמו, שבגלל שיש לו כסף הוא יכול לומר מה שהוא רוצה?" ועוד כהנה וכהנה משפטים בסגנון זה ואף דברים חמורים מכך.
במקום להתייחס לגופם של דברים, התייחסו לאיש ולמעמדו. הכי קל להתגולל בטענות שווא ומדוחים ולהתכסות באיצטלה מתנשאת של: "אתה עם הכסף, שב בשקט. תמשיך להזרים לנו מילארדים ואל תתערב לנו במה שאנחנו עושים, גם אם אתה מייצג רבים וטובים במגזר החרדי ואומר בקול את מה שהם חושבים בשקט ופוחדים מאתנו".
מה הוא בסך הכל אמר? שלא צריך בקרה ופיקוח? שלא צריך מיון וסינון? הוא דיבר על הדרך בה נעשים הדברים ועל הגבולות שניטשטשו במרוצת השנים והעשייה. הוא דיבר על הצורך להקים מסגרות מתאימות לאלו שלא נקלטו במסגרות הרגילות ולא להשאירם על אם הדרך, נתונים למרמס ולהפקר. ומעל לכל הוא דיבר על כך שיש מנהלים שלא מקשיבים לגדולי ישראל ורבני הקהילה.
מה לא נכון במה שהוא אמר?
ואם אתם רוצים הוכחה נוספת לכך שמדובר באדם מיוחד ואחראי, ראו באיזו מהירות הוא הוציא הודעת הבהרה, בה חידד את דבריו והביע צער על כך שהיו מי שהוציאו אותם מהקשרם והפכו זאת למתקפה על הדרך ועל ההנהגה החרדית. אדם אחר במקומו לא היה ממהר להסביר ולהתנצל על הדברים שלא הובנו.
מכאן תצא הקריאה הברורה לגדול תמכין דאורייתא בדורנו: ישר כח ששיברת. (ישר – כראשי התיבות של שמך: יהודה שלמה רכניץ). אל תירא ואל תיחת. המשך במחאה האמיתית שיצא מהלב הרגיש והרחום שלך. רק אדם במעמדך יכול לעשות את זה נכון בלי למצמץ. בפרט אחרי ההבהרה שפרסמת בה הזמת את דבריהם של המלעיזים והמקטרגים שניסו לעשות מניפולציות מהדברים שלך.
ואם צריך – מותר לך גם לעכב תמיכות למוסדות שלא נוהגים כראוי ולא שומעים לגדולי ישראל בכל הקשור לקבלת תלמידים ודרך ההתנהגות אתם. (אני בטוח שהרבנים יאשרו לך את זה).
יש לך שליחות ואם תתמיד בה ולא תחשוש, תצליח בעזרת ה' למען כלל ישראל ולמען אותם ילדים שדורות שלמים תלויים בהם.
