על שפת המכתש הגדול בעולם, יושבת לה מצפה רמון. עיירה קטנה ואתרי מורשת סביב לה.
בלב הר הנגב, בגובה של כ – 900 מטרים הוקמה בשנת 1951 עיירת כורים ששימשה תחילה, כבסיס ומחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת ואלו שעבדו בכריית המחצבים מהמכתש. מצפה רמון שמה.
אפשר לטייל בה ובאתרי הסביבה רגלית, אפשר להצטייד בג'יפ, (רפאל, שאליו נגיע אח"כ מטיב לעשות זאת), אפשר לנוע ברכבי שטח, לאכול, להגיע ל"רובע הבשמים" לצפות במגוון עבודות האומנות, או ללון במלון, בפונדק המקומי או באחד הצימרים.
עוד באתר:
כדי ללמוד על הטבע ומיקומו, סרנו תחילה ל"מרכז המבקרים רמון". המרכז, בנוי על שפת מצוקו של מכתש רמון ומיקומו זה הצופה אל נופיו מהווה למעשה את מבואת הכניסה אל המכתש.
מכתש רמון, הוא שמורת טבע פתוחה ומאחר ולמכתש רמון אין שערי כניסה, אלא דרכים ושבילים רבים הפתוחים לקהל, משמש "מרכז המבקרים" כשער למכתש.
בכניסה למרכז, מציגים את סיפורו המרתק של אילן רמון, משירותו בחיל האוויר, עד המשימה בחלל וסופה הטראגי, עת התרסקה מעבורת החלל קולומביה בזמן שעשתה את דרכה חזרה לכדור הארץ לאחר 16 ימים בחלל.
אחרי שתצפתנו וראינו מה יש בו במכתש מלמעלה, נרד למכתש. הפעם נעזרנו ברפאל ובג'יפ. איש מיוחד ומסקרן שעשה סיבוב בחייו ו"נפל" על מצפה רמון. למזלנו.
הנסיעה מפותלת ומסקרנת. אט אט נגלים מכמני המכתש. סלעים משכבות שונות ואפילו אבני הגיר הצבעוניות, הובאו לכאן במרוכז בידי אנשי רשות הטבע והגנים לטובת המטיילים והילדים. פינת חמד של ממש סמוכה לכביש החוצה את המכתש.
לפתע, באמצע המקום הצחיח ברוב ימות השנה גם מקווה מים וצמחיית מדבר מיוחדת. הרותם פורח בימי האביב בכל פינה, טוריים מדבריים סגלגלים, מבצבצים בינות לסלעים ואפילו חרציות ממלאות את אדמת המכתש.
כשהגענו לכאן ידענו שמכתש הוא אבנים (אחרי ביקור כמובן, במרכז המבקרים) סלעים וצומח מיוחד. אט אט התברר שבתוך המרבדים הללו ישנם בני אדם שמחפשים משהו לנפשם (כמו רפאל למשל).
נוסעים, נוסעים, עולים (אם נוסעים בג'יפ- לא חייבים) על סלעים ואבני בזלת המפוזרות בשטח. הנסיעה בדרך עפר טובה, עבירה לכל רכב. בדרכנו נחלוף על פני חניון בארות, שם התקינה רשות שמורות הטבע מבנה שירותים שבו אפשר להצטייד במי שתייה, לנוח ולאכול לצד שולחנות הממוקמים בצל סככות. מחניון בארות פונים צפונה בדרך עפר ומיד ימינה על פי השילוט "רמת סהרונים". מחנים את הרכב ברחבת החנייה של רמת סהרונים.
בדרך, ירדנו גם לטיול מעגלי מקוצר פריחה ותצפית אל המכתש. יופי של איש. אדם ונשמה חברו יחדיו. 052-7204540
תצפית מראש הר גמל
פסגת הר גמל, היא נקודת התצפית הכי גבוהה של מצפה רמון. ניתן להגיע אליה ברגל דרך טיילת המכתש, או ברכב עד לחניה הסמוכה. מכל עבר ממרומי מרפסת התצפית ניבטים נופיו של המכתש ובתיה של "מצפה", כפי שהיא מכונה בפי תושביה.
כשיורדים מפסגת ההר הזה (אל דאגה – זה לא טיפוס למטיבי לכת) אנו נופלים היישר לטיילת מכתש רמון המשתרעת על שפת המכתש, לאורך של כ-1.5 ק"מ. תחילתה במרכז המבקרים וסיומה בבי"ס שדה הר נגב. הטיילת מסודרת להליכה ולאורכה יצירות של פיסול סביבתי ושני מצפורים למכתש רמון.
חוות האלפקות
מעל 600 אלפקות ולאמות, שרובן מסתובבות חופשי. בעלי חיים שהובאו מדרום אמריקה, מין שילוב מוזר של גמל וחמור. מהצמר של הלאמות אורגים שטיחים, ובחווה מראים כיצד, בין יתר ההסברים שניתנים בהדרכה המסודרת שמתקיימת כל שעה עגולה. בפינת החי אפשר להשתעשע עם טווסים, סוסי פוני, גמלים (עד כמה שהחיות הללו נוטות להשתעשע), וכמובן לרכוב. ליד החווה יש גם סוסים לרכיבה. 6588047 -08
רובע הבשמים
כדי שיהיה משהו לגוף ולנפש. שמנו פעמינו ל"רובע הבשמים".
אזור התעשייה של מצפה רמון שינה באחרונה ייעוד, והפך ממתחם עבודה לאזור תיירותי. גלריית אמנים בה מוצגות יצירות רבות: כלי קרמיקה מעוצבים, ריהוט מבוץ, ביגוד מסוגנן, תכשיטים ועוד. בקרו כהנאתכם בפינות המיוחדות ברובע הזה בו ממוקמת גם מסעדה כשרה ובית לחם.
בית הלחם "לשה" הכשר למהדרין, מספק את כל מוצרי המאפה ובמסעדת פאנגיה הסמוכה, הכשרה למהדרין, מציעים מנות מהמטבח האסיאתי והמזרח תיכוני, לצד מאכלים צמחוניים וטבעונים. במסעדה, מאכלים ישראלים ומאכלים בין לאומיים המשלבים טעמים וניחוחות מכל העולם החל מהמטבח האסיאתי ועד לגריל הדרום האמריקאי.
שתיהן כשרות למהדרין, והן מענה מושלם לארוחות משני הסוגים חלבי ובשרי.
והיכן לנים?
בלב הנגב, במרחק צעדים ספורים ממכתש רמון, נפתח מלון סוויטות חדש – מלון סוויטות רמון במצפה רמון.
34 יחידות אירוח מרווחות המתאימות לאירוח של עד ל 8 אורחים בסוויטות שלושה חדרים.
במלון חדר אוכל ישראלי אותנטי, ברכת שיחה מקורה, השאלת אופני שטח לאורחים בחינם, פעילויות אקסטרים ועוד, כמיטב המסורת של מלון במצפה רמון.
מכאן, לאתרי המורשת באזור. לשניים מתוך האפשרויות הרבות נכנס הפעם.
מצפה רביבים
בקצה קיבוץ רביבים, מצפה רביבים שנוסד בשנת 1943 כחלק מתכנית הקמת 12 תחנות מחקר בנגב לבחינת ההתיישבות בחבל ארץ לא נודע זה. קומץ המתיישבים נאבק בחום הכבד, ביובש, בהעדר מים ובמחסור בפרנסה ורק אמונה בדרך יכלה למכשולים והביאה לכך שארץ הנגב תיכלל בגבולות מדינת ישראל.
באתר ניתן לראות בור שנחפר לאגירת מים לפני 2,000 שנה ושימש לבית המגורים של ראשוני המתיישבים עד הקמת הטירה במצפה רביבים, אזור המטוסים והמערה הקטנה מספרים בסרט ובאומר, את סיפורו של היישוב במלחמת השחרור, מגדל התצפית ואת חדר הסכר, המספר את סיפור המים. טלפון: 08-6562570
בית בן גוריון בשדה בוקר
ביתו המקורי של ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון בשדה בוקר, הוא דוגמא אישית לחזון פיתוח הנגב.
הבית נשאר כפי שהיה שכן, בצוואתו ביקש להשאיר כך את ביתו, ועד היום ניתן לראות את הצניעות הרבה בה הוא חי, ואף אירח אישים וראשי מדינות במשך 20 השנים בהם חי במקום, עד למותו בשנת 1973.
כיום משמש הצריף כאתר מורשת מודרני ברמה בינלאומית, שבו ניתן להציץ אל חייו הפרטיים של דוד בן-גוריון.
לאחר מהלך נרחב של שימור ושיפוץ, טופלו לאחרונה 3 מבתי השכונה, סמוך לביתם של בן-גוריון ואשתו פולה, ובהם הקימו חדרי תצוגה חדישים.
אחד מהם, הוא חדר שולחנות פעילות ממוחשבים עם מיצג אינטראקטיבי המאפשר למבקרים להיות שותפים פעילים בנושאים שהיו קרובים וחשובים לבן-גוריון -הנגב, צה"ל ותפקידו של הנוער בישראל. בחדר מוצגות גם קריקטורות של בן-גוריון, ואסופת מכתבים מרתקת בינו לבין בני נוער.
בחדר השלישי מוקרן, על גבי מסך ענק, הסרט "איזהו מנהיג" המביא רגעים מכוננים בהם נדרש דוד בן-גוריון לקבל החלטות מדיניות הרות גורל, לצד התמודדותו עם משפחתו, בזמנים בהם היה רחוק ועסוק בניהול המאבק להקמת המדינה ולביסוסה.
בדרך דרומה או משם צפונה, פיסות מורשת בארץ ישראל.
