סביר להניח שהפרופסור אמיר חצרוני לא יאהב שנקיים בהפסד המשפטי שלו את צו ההלכה להרבות בשמחה בימים אלו, אך נוכח התביעה המוזרה שהגיש – כמו גם פסק הדין המלא קטעי צחוק והומור – קשה להתייחס ברצינות רבה במיוחד, למי ששכלל את הפרובוקציה לאומנות.
ובכן, תחילתו של הסיפור בקיץ האחרון, עת ביקש הפרופסור לרכוש מעט פולי קפה ב'פיצוחי כהן ובניו' בלוד. בעלי המקום, שהכירו את דעותיו השנויות במחלוקת על-גבול-קונצנזוס מוקיע, סירבו למכור לחצרוני, וזה בחר לתבוע אותם בגין אפליה על רקע דעותיו האסור ע"פ חוק.
מיומנויות התקשורת של הפרופסור הפרובוקטיבי לא נתנו להזדמנות שכזאת לחמוק תחת ידם. ככל שיום המשפט התקרב, הוסיף הלה אמירות נחרצות, התראיין לכלי התקשורת, והצליח להציג דרמה של ממש לקראת התביעה המכוננת: פרופסור אמיר חצרוני נגד 'פיצוחי כהן ובניו'.
עוד באתר:
"המעריצים מתחילים לזרום. נשארו מקומות אחרונים. בואו בהמוניכם לבית משפט השלום בכפר סבא-רחוב הטחנה 5", כתב בבוקר המשפט, תוך שהוא משתף גם בתכניותיו לאחר הדיון: "אמריא לעוד סיבוב הרצאות אנטי ישראליות מצליח".
בתום משפט "צבעוני" למדי, בו נחקר חצרוני ע"י ב"כ הנתבעים דקות ארוכות, דחה בית המשפט את תביעתו, ואף חייבו לשלם 6000 הוצאות משפט לחנות הפיצוחים. "לא הבנתי את ההבחנה הדקיקה שהתובע עשה בין "קוף אפריקאי" או ביטוי דומה לבין ביטויים שהוא מודה בהם, כגון "עודפי ייצור של רוסים, ערבים ויהודים ממוצא אפריקאי", כתבה השופטת על חילופי הדברים בחנות הפיצוחים, "כל הביטויים אינם מסוג הביטויים שבריות המכבדות את עצמן או את זולתן יאמרו".
ואיך הפרופסור מתמודד עם ההפסד הצורב? "מעבר לאבסורד שבהעדפת מוכר פיצוחים על פרופסור מהבולטים בתחומו בעולם, גם כאשר לפרופסור ישנה הקלטה התומכת בגרסתו וברור מעל לכל צל של ספק שהוא לא רואה את מוכר הפיצוחים ממטר – תוצאות המשפט הן ההוכחה הכי טובה מדוע מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית צריכה להתחסל", לא פחות.
הוא המשיך, "אין לי ספק שכוונותיהם של אבות האומה היו טובות. הם האמינו שכדאי לרכז גאונים יהודים כמוני במקום אחד על מנת שנפרה זה את זה. הם רק שכחו שהעם היהודי המפוקפק מורכב לא רק מאינטלקטואלים שיכולים לזכות בפרס נובל אלא גם ממוכרי פיצוחים עם שמונה שנות לימוד ביום טוב. בטיפשותם, חוקקו אבות האומה את חוק השבות והזמינו לבנטינים עם פה ג'ורה וסבתא יהודיה לעלות. את התוצאה הקטסטרופלית אפשר לראות בנתיבות, אופקים, ירוחם וגם בלוד – עיר הרכבות והכספומטים. קשה להאמין שמי שאומר את האמת הפשוטה הזו על הערים המיותרות האלו נחשב ל"פרובוקטור".
ויש לו גם מסר "למוכרי הפיצוחים בערי הפיתוח הכושלות כדאי לדעת שבכל פעם שאני נכנס לחנויותיהם אני מגיע עם מכשיר הקלטה פתוח. גם אם בבית המשפט בכפר סבא לא נעשה צדק – ייתכן שבעל זאת במחוזי בפתח תקווה הצדק ינצח – במיוחד אם עד הערעור תהפוך ישראל ממדינת סעד יהודית לבנטינית למדינת כל אזרחיה בסגנון אירופאי".
