במורדות הר ציון, למרגלות קבר דוד, שוכן בית הקברות היהודי העתיק סמבוסקי בו נקברו עניי ירושלים במשך כ-400-300 שנה. להערכת החוקרים שטח בית העלמין מאפשר קבורה לכ-7000 איש. הנקברים רובם עניי העדה הספרדית הירושלמית.
בין הקבורים בבית הקברות: בת גדולה, רחל כושית גירה, מזל טוב, יהודה הסוחר, יהודה גיבוקגי (יהודה מגיש הנרגילה), שרה פרסית ו-ג'וייא המשוגעת. בית הקברות טופל ע"י ועד העדה הספרדית בראשות המשפחות פרנס, גאון, גיני, גרייבסקי ואחרים.
עד מלחמת העצמאות, היה בית הקברות פעיל ותהלוכות גניזה מפוארות ירדו אל מערותיו בהן נגנזו ספרי התורה היקרים של העיר העתיקה. לאחר מלחמת השחרור נותר בית הקברות בשטח ההפקר. מצבותיו נופצו ונהרסו ובור הגניזה הגדול חולל. חלק מהמצבות נלקחו כאבני בנייה לשימוש משני, שמות הנפטרים נמחו מעל המצבות שנותרו, ורובם הפכו לאלמונים. מאז מלחמת ששת הימים, הורע עוד יותר המצב במקום: הוא כוסה בגלי אשפה, מבנים שונים ועזובה.
עוד באתר:
בשנתיים האחרונות, לראשונה מזה כ-300 שנה, בוצעו בבית הקברות עבודות שיפוץ ושיקום מקיפים ביוזמת המשרד לענייני ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, באמצעות החברה לפיתוח מזרח ירושלים (פמ"י) ובשיתוף עם רשות הטבע והגנים. העבודות כללו ניקיון, שיקום טרסות, הכשרת שביל עפר, מדרגות, הנגשה ועוד. החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו בין 1896-1894, וחשפו חומה מתקופת הברזל, חומה מתקופה אוודוקיה וחומה מתקופת בית שני – גודרו. אלפי החצבים שנשתלו במהלך הדורות כתחליף למצבות אבן יקרות, לא נפגעו.
ב-ז' באדר התשע"ו, יום פטירתו של משה רבנו ויום הזיכרון הממלכתי לנפטרים שמקום קבורתם לא נודע, ייערכו בבית העלמין הקדום סיורים והדרכות ללא תשלום, במהלכן גם ייקחו מאות המשתתפים שכבר נרשמו חלק בפעולות השיקום. הסיורים יתקיימו ע"י מדרשת "ראשית ירושלים". זוהי הזדמנות נדירה לשמוע את סיפורם העלום של האלמונים הקבורים במקום. לאחר הסיורים תתקיים אזכרה כללית לזכר אלפי הנפטרים בהשתתפות הרב הראשי לישראל, רב העיר ירושלים ומנהל מועצת בתי העלמין בירושלים.
ולמה סמבוסקי? פשוט כי זה דומה למאפה הסמבוסק שהיה נהוג אצל העדה הספרדית בעיר. כאן המקום לציין שבית הקברות הוא חלק מגן לאומי סובב חומות ירושלים, ומטופל באופן שוטף ע"י צוות רשות הטבע והגנים.
