עובדת סוציאלית העובדת בבית חולים במרכז הארץ, פנתה למכון רפואה והלכה בשאלה אקטואלית לימינו: במחלקה הפנימית בה היא עובדת, מאושפזת נערה בגיל 19 הסובלת מ"אנורקסיה" (הרעבה עצמית עד כדי סכנת נפשות). החולה מסרבת לאכול לבדה, מלבד הזמן שיושבים איתה בקפיטריה ואוכלים יחד איתה, שאז גם היא מצטרפת ואוכלת.
מאחר ובקרוב יחול צום תענית אסתר, שואלת המטפלת האם מותר לה לאכול ביום הצום בכדי שהחולה תאכל ובכך לא תבוא לידי סכנת חיים?
תשובה: בדיני פיקוח נפש נאמר, שכשם שלחולה עצמו – אם יש בו סכנת נפשות – מותר לחלל שבת ולעבור על שאר מצוות התורה בכדי להבריא ממחלתו, כך גם לכל הסובבים אותו מותר לחלל שבת בעבורו. כך כתב הרמב"ם בהלכות שבת (פרק ב הלכה ג): "כשעושים דברים הללו (לחלל שבת עבור חולה מסוכן), אין עושים אותם לא על ידי נוכרים ולא על ידי קטנים ולא על ידי עבדים, אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם!".
עוד באתר:
ובעניין אכילה ושתייה בצומות עבור הצלת חיי אחרים, כתב בספר ביאור הלכה (ה"חפץ חיים") בהלכות יום הכיפורים (או"ח סימן תרי"ז), שאף שעוברות ומניקות צריכות להתענות ולצום ביום הכיפורים, מכל מקום אם יש לאישה תינוק חולה ומסוכן, והוא אינו רוצה לאכול מאומה אלא באמצעות יניקה מאמו, אם על ידי שתתענה חיי בנה יהיו בסכנה, אין לה להתענות כלל.
אם כן בנידון השאלה, מאחר שחיי המטופלת בסכנה, והיא אינה שולטת בנפשה ואינה מסוגלת לאכול לבדה, מותר למטפליה לאכול איתה בכדי שהיא תאכל. ואם הדברים אמורים על צום יום הכיפורים, בודאי שהדבר מותר בצום תענית אסתר, שהקלו בו והתירו אף לחולים שאין בהם סכנה לאכול בו.
אכן, רצוי לפגום את טעמו של המאכל שאוכלת המטפלת (על ידי ערבובו עם משהו חריף או מר) אם הדבר מתאפשר בקלות, שאוכל שטעמו פגום, אינו נחשב כאכילה המבטלת את תכלית הצום. ובאופן שלא ניתן לפגום את המאכל, מותר למטפלת לאכול כהרגלה בכל יום, מאחר שאכילתה נחשבת כמעשה של הצלת חיים ואין בכך שום עבירה.
הכותב – הרב יעקב וינר, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות.
