10 דברים על הגאון רבי משה פיינשטיין • 30 שנה לפטירתו

בתופה קריטית לעם ישראל וליהדות ארצות הברית, דרך כוכבו של פוסק הדור הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל • מביתו הצנוע שבמנהטן יצא שמו לתהילה לכל העולם היהודי. גדלותו התורנית כמו גם שלמות מידותיו הפכו את דמותו לחד בדרא • היום, תענית אסתר, יארצייט 30 לפטירתו

ישראל פריי

י"ג באדר ב׳ תשע"ו, 23/03/16 05:52

א+

א-

10 מי יודע רבי משה פיינשטיין

יושב ראש "מועצת גדולי התורה בארצות הברית", נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה, ראש המתיבתא "תפארת ירושלים" בניו יורק ובפועל מגדולי הפוסקים בדורנו. 10 דברים שרציתם לדעת על הגאון האדיר הרב משה פיינשטיין זצ"ל.

א. נולד בז' אדר תרנ"ה (1895) לאימו פייא גיטל, ביתו של הרב יצחק יחיאל דוידוביץ, אב"ד קרליץ, מצאצאי השל"ה הקדוש ולאביו הרב דוד פיינשטיין ממשפחת הגאון מוילנה (האב היה נינו של רבי אברהם אחיו של הגר"א). משפחתו גרה בעיירה בשם אוזדה שליד מינסק בבלארוס. אבי התינוק הרב דוד שימש כרבם של חסידי העיירה. כיוון שנולד ביום הולדתו ופטירתו של משה רבנו קראו לו הוריו בשם משה.

ב. כילד החל ללמוד אצל אביו והתגלה כשקדן וכעילוי צעיר. בגיל עשר הוכיח בקיאות רבה ועמוקה בשלושת המסכתות: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. כשנוכח אביו בידענות של בנו החליט לשלוח אותו, בטרם חגג בר מצווה, ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק (עיירה הנמצאת כמאה ק"מ דרומית למינסק-ביאלארוס). בישיבה זו היה תלמידו של הרב איסר זלמן מלצר.

ג. כשנוכחו מלמדיו על התמדתו של הנער משה, בלימוד התורה שלחוהו יחד עם כמה מחבריו המצטיינים והמתמידים, לייסד ישיבה חדשה "ישיבת קוברין" בעיירה שקלוב. בראש הישיבה עמד רבי פסח פרוסקין. הרב פרוסקין היה תלמידו של "החפץ חיים" בישיבת ראדין ושל הרב נתן צבי פינקל מישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה. כל ימי חייו ציין הרב משה פיינשטיין כי הוא ראה ורואה ברב פסח פרוסקין, כרבו המובהק.

ד. כבר בגיל שבע עשרה היה בקי בכל מכמני הש"ס ובגיל י"ט ידע על בורים את כל ארבע חלקי השולחן ערוך, כולל כל הפירושים שנלמדו באותה תקופה. את הסמיכות לרבנות קיבל מאביו הרב דוד פיינשטיין וממורו ורבו הרב פסח פרוסקין. לאחר מלחמת העולם הראשונה ולאחר פטירת אביו, התמנה הרב משה לרבה של עיירת הולדתו אודזה. ציינו את התקופה שלאחר מלחמת העולם כי זו הביאה בפני הרב פיינשטיין שאלות כבדות משקל בנושא עגונות והתרתן. בשנת תרפ"א התמנה כרב וכאב בית הדין של העיר לובאן. בכהונתו זו כיהן עד שנת תרצ"ז. כשנה אחרי מינויו זה נשא לאשה את מרת סימה קוסטנוביץ, ביתו של הרב יעקב משה קסטונוביץ ראש הקהילה המקומית.

ה. גזרות הקומוניסטים הלכו וגברו. הרב משה פיינשטיין קיבל הצעה לכהן כרבה של העיר דווינסק, אבל הוא החליט להגר לארה"ב ולאחר מאמצים רבים ומפותלים קיבל אשרת כניסה לארה"ב ובחודש שבט תרצ"ז (1937) הגיע הרב ומשפחתו לארה"ב. זמן קצר לאחר הגיעו הוצע לו לכהן כראש ישיבת "תפארת-ירושלים" בניו יורק. הרב נענה להצעה ובתפקיד זה שימש כ – 49 שנים (עד לפטירתו). שיטת ניהול הישיבה הייתה שונה מהמקובל אז. הרב פיינשטיין דאג והתייחס אישית לכל תלמיד בישיבה, כשנוכח כי אחד מתלמידיו זקוק לעזרה, עמל וטרח לעזרתו באופן אישי ובהפעלת הציבור.

ו. היו שהציעו לרב פיינשטיין להשתתף בבית דין רבני בנושא ממונות וכד', כשנוכח לדעת כי חלק מהדיינים מושפעים מאינטרסים כספיים, דחה את ההצעה. לפונים אליו הסביר כי פסיקתו היא לפי דין תורה בלבד. למרות האמור,שמעו כפוסק הלכות עבר ביהדות ארה"ב במהירות רבה ורבים החלו לפנות לרב משה פיינשטיין בשאלות הלכתיות, מהן קרדינליות ומהן שאלות מחיי היום יום. הרב היה נענה לפניות הרבות מתוך הכרה אמונית עמוקה על אחריותו לכל יהודי ויהודי. עצם היענותו ופסיקותיו ההלכתיות שבנויות על הגמרא ועל הפוסקים בעבר הביאו לו הערצה רבה בקרב רבני הדור בכל רחבי תבל וכמובן בקרב הקהילות היהודיות. נצטט אמרה שאמר על הרב פיינשטיין אדמו"רה של חסידות גור בעל ה'לב שמחה' זצ"ל הרב פיינשטיין הוא ה"חפץ חיים" של הדור.

ז. את פסיקותיו ההלכתיות במגוון רחב של נושאים: רפואה והלכה, בעיות הלכתיות כתוצאה מחידושים מודרניים, עיקרי היהדות, ועוד ועוד ריכזו בסדרת ספרים תחת הכותרת "אגרות משה". החובה לציין כי למרות שעמד בראשות ישיבת "תפארת ירושלים" ולמרות שעסק בכתיבה של מאות ואלפי פסיקות הלכתיות, העידו עליו בני משפחתו שהיה לומד בכל יום שבעה דפי גמרא במטרה לסיים לימוד הש"ס אחת לשנה. בנוסף היה לומד דבר יום ביומו שני פרקי נ"ך ומעמיק בלימוד פרשת השבוע יחד עם פירושי הרמב"ן, המדרש רבה והפירוש של "אור החיים הקדוש".

ח. הרב משה פיינשטיין עסק אחרי השואה במסה הלכתית כבדה וקשה והיא התרת עגונות ניצולות השואה. בפסיקותיו לא התחמק מהבעיות הסבוכות והקשות ביותר כדוגמא כשהובאו בפניו השאלות בנושא הפריה מלאכותית של אשה עקרה, כתב פסק (מופיע באגרות משה-אבן העזר א. עא) בו התיר במקרים קשים מסוימים הפריה מלאכותית מזרעו של נכרי. פסיקה זו קוממה עליו כמה מרבני ארה"ב והרב פיינשטיין לא חזר בו. שאלה ייחודית שנשאל הייתה לגבי צירופו של יהודי מחלל שבת למנין, גם בנושא זה פסק (אגרות משה אורח חיים ב. י"ט) כי בתנאים מסוימים ובלית ברירה ניתן לצרפו. המרה הנ"ל הביא כתנא דמסייע את סיפור המרגלים שלא הודחו מקרב עמם. גם בנושא חלב נכרי , הקל הרב פיינשטיין אבל אך ורק בארה"ב. דוגמאות אלה הובאו כאן לא עקב ההקלה בפסיקה אלא כדי לציין כי הרב פיינשטיין התמודד עם כל שאלה הלכתית קלה כבחמורה.

ט. הכרת הציבור של שומרי אמונים בגדולתו של הרב פיינשטיין בתורה והנהגתו הציבורית הביאה למינויו כיושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית, כנשיא אגודת הרבנים בארצות הברית ובקנדה וכן נענה לפניה להיות נשיא הארגון "עזרת תורה" ונשיא החינוך העצמאי בארץ ובחו"ל. כיוון שערב פורים אנו נתיר לעצמנו לספר "מילתא דבדיחותא" שהייתה נהוגה בין רבני ארה"ב. שואלים מה התהליך אותו צריך אדם להיות רב בארה"ב? התשובה: לקנות כובע של רבנים ולהשיג את מספר הטלפון של הרב פיינשטיין.

י. אחר מחלה קשה והוא בן 90 שנים נפטר הרב משה פיינשטיין זצ"ל בי"ג אדר תשמ"ו (1986), הלוויתו החלה בניו יורק וארונו הובא לירושלים. בשושן פורים דירושלים, הובא ארונו למנוחת עולמים, כשמאות אלפים מלווים הארון, לקבורה בהר המנוחות, בסמוך לקברו של רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז זצ"ל. על מצבתו נחרט: "עמוד ההוראה גדול הדור, אב לחכמים,ראש המדברים לכל דבר שבקדושה וכו'. נחמה פורטה שאחרי לכתו נשארו כתביו: "אגרות משה" (9 כרכים), "דברות משה" (15 כרכים על הש"ס) "קול רם" (3 כרכים-דרשותיו הציבוריות) ו"דרש משה".

בניו וחתנו ממשיכים בניהוג הישיבות ובניהוג רבני במונסי- ניו יורק. היום, תענית אסתר (30 שנה לפטירתו) יפקדו רבים את קברו. זכותו האדירה תגן עלינו.