הצעירים טועים: ב'דגל התורה' לא משלימים עם הפילוג • דעה

הרב ישראל גליס מסכם שבוע עמוס בציבוריות החרדית • מדוע בעלזא לא לוקחת מגור את הבכורה, ואיפה נמצאת טעותם של צעירי 'דגל התורה' שמבקשים להתעלם מהפלג הירושלמי

ישראל פריי

כ"ט באדר ב׳ תשע"ו, 08/04/16 08:12

א+

א-

11600 הריעו באמצע השבוע לכ"ק האדמו"ר מבעלזא על 50 שנה של נשיאות במלכות בעלזא שהוקמה אחרי השואה משום כלום.

עוד עשרות אלפים חגגו ברחבי העולם הגדול, שהם חסידי בעלזא ולא יכלו להגיע, לא יאומן, אולם ענק הנקרא "היכל" זכה לראשונה, באמת להיקרא "היכל" מתוך קדוש ה', כאשר נכנס האדמו"ר לאולם וכל האלפים רקדו לצלילי השיר "כי אורך ימים ושנות חיים" ויחד עם האדמו"ר נכנסו לאולם שלוש דורות של האדמו"ר, ובקהל נכחו דורות רבים של חצר חסידית מפוארת.

אחרי ההתרגשות, לרגע נפלה במוחי מחשבה, למה חסידות בעלזא היא לא מספר שנים אחרי חסידות גור, בסדר הפוליטי הפנים חרדי, כי אין לקחת את הבכורה מחסידות גור, כי הם יסדו את תנועת אגודת ישראל, אבל חסידות בעלזא רכשה לעצמה במהלך 70 השנים מאז החורבן את מקומה במזרח של החסידות בעולם, הסדר המופתי והמשמעת הם לסמל ולדוגמה לחסידות מאורגנת בכל שטחי החיים הציבוריים על עשרות מוסדותיה, בארץ ובעולם.

אני רוצה לדלג לכינוס אחר "ועידת דגל התורה", שהמארגנים הרבו לדבר שהיא המשך לוועידה הראשונה שהתקיימה בכח' תשרי תשמ"ט. כולנו זוכרים, דגל התורה הוקמה על ידי מרן הרב א.מ שך זצ"ל כדי לאחד את עולם הישיבות הליטאי תחת תנועה אחת ,אבל אחרי עשרים ושמונה שנים קרה משהו בעולם התורה הליטאי, לראות את הבמה בוועידה, ולחזור אחורה לבמה שהייתה אז בבנייני האומה. את ההוד וההדר, את האיחוד הגדול מכל הקצוות, נחמץ הלב שחלק מהציבור הליטאי מדור המייסדים של התנועה לא נמצא יותר בחלום הגדול, חלק הלכו לעולם שכולו טוב, חלק אחר פרש מסיבות שונות.

אבל המכה הגדולה היא, שקבוצת רבנים וראשי ישיבה עזבו והקימו משהו אחר, מכאיב מאד וחבל שעד היום לא קם מישהו ושבר את המחלוקת האומללה הזאת, הצעירים אומרים עזבו, שילכו לחיים ולשלום, איש על מחנהו ואיש לדגלו, אבל אנחנו שבגרנו וידענו מה מחלוקת עשתה, חיים עם הפילוג הזה בחוסר השלמה, באי נוחות מוחלטת, יש בתים שנהרסו.

אין ספק שתנועת דגל התורה עשתה ועושה צעדים גדולים בכנסת ומחוצה לה, כמו שאמר הרב אריה דרעי, שנים של דגל עושים רעש כמו העשרה של ש"ס.

ברחבי הארץ במועצות המקומיות או בעיריות, הם בולטים בעשיה למען הציבור הכללי גם לכאלו שלא הצביעו עבורם, מי שהיה בכנס סיפר על פגישות של עסקנים מרחבי הארץ, חדורים מוטיבציה של עשיה חולקים חוויות ועצות מעשיות.

סליחה חברים, אחד מהדברים שלא ברורים לי בשביל מה היו צריכים להביא את גדולי התורה וראשי ישיבה לוועידה? מה? צריכים לעשות שרירים ולספר לעולם יש לנו העסקנים ראשי ישיבה מאחורינו ומלפנינו אנחנו לא פועלים בחלל ריק.

ועידה שהיא ועידה של עסקנים, אשר גם חלק מהדיונים הם פוליטיים, צריכה להיות לדעתי בלי רבנים וראשי ישיבה, הצהרה בהכרה ברפורמים. שזה אומר לאפשר להם חלק בכותל המערבי , אמירה שמאד לא מובנת לנו כירושלמים, אולי הייתה מיותרת ולכולנו יש הערכה להרב משה גפני שליחם של גדולי הדור הקודם ושל היום.

בשנת תרפ"ט אחרי הטבח הגדול ביהודי ארץ ישראל התכנסה ועדה שדנה בענין הכותל המערבי, כי הגורם הגדול לפוגרומים היה אחרי שחלוצים הגיעו לכותל בתשעה באב כהפגנה. הועדה דנה בגורלו של הכותל, שהערבים טענו שהוא קדוש להם "אל בורק", הם קראו לו, על שמה של האתון שנקשרה לכותל כשמוחמד עלה לשמים, אחת ההחלטות של הועדה הייתה ,שיאפשרו ליהודים להתפלל בכותל 24 שעות ביממה, אבל הכותל יירשם כנכס של הווקאף המוסלמי.

משלחת מטעם הועדה עלתה אל ביתו של מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, עם ההצעה הוא קם ועמד ליד החלון של ביתו כשמצד ימין רואים את הר הזיתים ומצד שמאל רואים את הכותל המערבי וענה להם, היום אני כאן והראה ביד לכוון הכותל ומחר אני שם לכוון הר הזיתים, אני יכול לוותר על הכותל שקיים כבר מאות בשנים? המשלחת עזבה את ביתו כשהבינו שהוא נחוש בלי פשרות.

אני שואל: מי יכול לוותר על הכותל כך בהניף יד מפני חולשה שבית המשפט שהוא שנוא היום על כלל הציבור הישראלי, יחליט שהרפורמים יציבו ארון קודש בכותל?! הוא יחליט, ותפקידם של חברי הכנסת לעשות חוק עוקף בית משפט, אחת ולתמיד להוציא את בית המשפט משליטה על ענייני הדת בארץ ישראל. גם השלטון הטורקי והאנגלי ידע לא להתערב בענייני דת.

וממני ברכה לחברי הכנסת הדגלאיים והלוואי וילמדו מהם אחרים איך לקיים ועידה, מתוך כבוד והערכה אחד לשני ואפשר כבר היום להגיד עליהם "ויעשו כולם [דגל] אגודה אחת לעשות רצון …".