שיר מרגש במיוחד בשם "נעשה תחרות", נכתב על ידי אוריאל טראוב, ילד בן 13, המתמודד עם נכות ברגליו מלידתו. השיר שמספר את סיפור חייו האישי בהתמודדות עם הנכות ותוצאותיה היה גם האקורד הראשון לפתיחת מסגרת מתאימה לנערים במצבו.
שורשיו של השיר נזרעו כאשר נפגש אוריאל בשעות אחה"צ באבי אברהם המשמש כמטפל רגשי במסגרת ישיבת "אשרינו" בבני ברק. בין אברהם, שמעביר סדנאות לקידום והעצמה במסגרות שונות ובין אוריאל נרקם קשר מיוחד במינו ועם הזמן המפגשים האישיים הציפו את הצורך הרגשי של אוריאל לבטא את עצמו בקול מול הצקות ותפיסות שגויות של חבריו כלפי הנכות ממנה הוא סובל. צורך אותו חיפש זמן רב כיצד לבטא, ובסופו של תהליך מושקע מצא ביטוי בדמות שיר אותו כתב ,ניסח ומבצע בצוותא עם אבי אברהם.
כאשר המילים נהפכו להיות ללחן שליצירתו היה אוריאל שותף שווה, לא היה מאושר ממנו והמוזיקה נתנה דרור וביטוי לתחושות קשות שקיננו בליבו מזה זמן רב, כמו גם למסרים נוספים של עידוד ותקווה לעצמו ולאחרים נוספים הנמצאים במצב זהה למצבו.
עוד באתר:
בעידודם של הוריו ובתמיכת המוסד, השיר המרגש זכה לעיבוד מקצועי של המעבד המוכשר ספי רייכקינד, הוקלט ב"אולפני הניגון" של אבי זנו, יצא כסינגל למדיה וזכה להשמעת בכורה באירוע בר המצווה של אוריאל, כאשר עין אחת לא נותרה יבשה לשמע השיר הכובש והעוצמתי.
"חשוב לי שידעו שגם נכה הוא בן אדם. שאפילו שאני לא יכול לרוץ וללכת עם הרגלים, אני טוב בדברים אחרים, ואני יכול להצליח בהם מצוין. אני רוצה שאחרים יראו את זה ויתנו לי הזדמנות להרגיש שווה". מחדד אוריאל את המסר הראשוני שהביא אותו לכתוב את השיר. "השיר, שריגש אותי עד דמעות, הוביל אותי לפתוח מסגרת חדשה לנערים שזקוקים לכך כמו אוריאל והיא תפתח בע"ה כבר בזמן הבא" מפתיע בבשורה הרב גלברט ששמו יצא לו כבר כראש ישיבה שאחראי על שני מסגרות ישיבתיות לנוער מתמודד המובילות באיכותם וברמתם.
"ידוע מכבר שהמוזיקה משמשת ככלי רגשי עצום לביטוי והעצמה. השיר הזה, שהיה חלק מתהליך שלם עשה שירות נפלא לאוריאל עצמו וגם לרבים נוספים שהוא משמש להם כפה", מסביר אברהם את התועלת הנוספת שבשיר "בשיר אוריאל גם מתייחס במסרים חדים ופונה בצורה ישירה לאלו שאינם מתייחסים כראוי למצבו ומציג אותם דווקא כנכים רגשית ("יש לי שאלות קשות על אחרים, איך לחיות בלי לב הם יכולים?") ומאידך גם חושף באלו כלים הוא נעזר בכדי לעודד את עצמו ולהמשיך את החיים באומץ ובתקווה ("אם תנשוך שפתיים, תחפש את המילים, אגלה לך בסוד איך אני חי את החיים, מאמין בכל יום באמונה שלמה, שגם נכות היא סוג של מתנה").
השיר הוא גם הזדמנות בשבילו להתאמן בהתמקדות בטוב ולהודות על משפחה תומכת ואנשים טובים שמלווים אותו לאורך הדרך, כך שבסופו של דבר התוצאה מעבירה סיפור חיים שלם בנימה אישית ומרגשת מאוד, כמוה למיטב ידיעתי טרם נעשה".
האזינו לשיר המרגש:
