ברצוני לשתף אתכם בחוויה מתסכלת שהייתה לי בפסח.
זה קרה ביום השני בחול המועד ביום של ברכת כהנים הלכתי עם חבר שלי לכותל המערבי באמצעות רכבת ישראל, כשהרכבת הגיעה לירושלים עלינו על האוטובוס שהוביל ישירות לכותל ומתי שירדנו מהאוטובוס גילינו פתאום שהמוט שלי נעלם, ובקצרה אספר על המוט שלי שבגדול יש לי שיתוק מוחי ברמה הכי קשה וכל גופי משותק חוץ מהראש שעליו אני יכול לשלוט, והמוט משמש אותי במקום עשר אצבעות. חזרנו לאוטובוס ולא מצאנו אותו הלכנו לברכת הכהנים ובדיוק שהגענו לכותל התחילו הכהנים לברך.. ואח"כ התקשרנו לרכבת והסברנו להם במשך שעה על המוט ועל חשיבותו למען תפקודי המלא, אבל עבר היום ולא מצאנו שום דבר.. למחרת עלה לי רעיון לפנות לתקשורת החרדית וגם הלא חרדית במטרה לפרסם את העניין וכך היה וביום רביעי התפרסם ב'ידיעות' כל השתלשלות הסיפור אבל היו מלא טלפונים מאנשים שרצו לעזור לסייע בעניין הנ"ל.
אבל באחד הטלפונים היה מישהו שלא הציג את עצמו נכון ואמר "יש באפשרותי לתת לדניאל מוט חדש… שעתיים לאחר מכן הוא הגיע אליי וגיליתי שהוא מעמותה שנקראת מלבט שיש להם טכניקות לדברים כאלה אבל הוא הראה לי את המוט והוא לא היה מתאים עבורי. הנציג שלהם צילם אותי בכוח למרות שהתנגדתי ובכל זאת דחפו לי תמונה,… וזאת לא הפעם הראשונה שקורה לי דבר כזה עם אותה עמותה בקיצור אכלתי אותה מכל הכיוונים.
עוד באתר:
לקראת רביעי בערב קיבלתי טלפון שמראה לי טיפת נחמה ממישהי שראתה את המודעה ביום שני בקניון הרצליה אבל לא חשבתי שהבשורה שלה אמיתית, התקשרנו לקניון אבל הם לא מצאו, וחשבתי על פתרון נוסף לשלוח לכל חבריי ולכל מכריי מי שיכול לייצר לי כזה מוט חדש?
וברוך ה' השבוע סוף סוף 2 חברים טובים שלי מסרו לי 2 מוטות חדשים וכך הסתיים הסיפור בסוף טוב ואפילו יותר נוח לי מאשר המוט הישן שנמצא ברשותי מגיל 8.
ברצוני להודות לכל מי שסייע לי בחיפוש של המוט האבוד.
שלכם: דניאל מזרחי
מייל: [email protected]
