רוח האופטימיות שנשבה מכיוון עסקני מירון ונציגי הציבור שאמונים על מלאכת הכנת ההר לבוא ההמונים, הולכת ונמוגה ככל שיום ל"ג בעומר הולך וקרב. דיווחים על מחסור חריף באוטובוסים עולים ומצטברים מהערים החרדיות, ורבים מוצאים את עצמם ללא יכולת לעלות צפונה להילולת רשב"י.
לאתר 'קול חי' הגיעו תלונות של אברכים – רבים מהם תושבי ביתר, הסובלת העיקרית מהמחסור בתחבורה ציבורית – על תופעה הולכת וגדלה של ספסור בכרטיסי נסיעה, ומכירתם בסכומים מפולפלים.
מכירת כרטיסים למירון הופסקה בשל מחסור באוטובוסים
"אחרי שביקשתי לרכוש כרטיס מראש, והתברר לי כי נגמרו הכרטיסים, פניתי לחבר בכולל ששלח אותי למישהו שהבטיח להשיג", מספר מ. ד. "כשהתקשרתי אליו הבחור הוא היה מסופק אם עדיין יש ברשותו כרטיסים, תוך שהוא מבהיר כי בכל מקרה המחיר יהיה 100 ש"ח לכרטיס, שזה פי כמה וכמה מהמחיר בו נמכר".
עוד באתר:
גם ריקי ה. מביתר ביקשה לרכוש כרטיסים לה ולאחיותיה, וגילתה כי האפשרויות העומדות בפניה יקרות ביותר. "התכתבתי עם חברות על המחסור בכרטיסים, ואז התחילו "נשמות טובות" להציע את עזרתם. לפתע צצו לא מעט תושבים שמסתבר כי הם מחזיקים בידם עשרות כרטיסים שנרכשו במחירים מסובסדים, עליהם הם מבקשים 'לעשות סיבוב' ולהרוויח סכום לא מבוטל".
כתב אתר 'קול חי' פנה לאיש שהציג את עצמו כדוד (השם המלא שמור במערכת), ולדבריו, יש בידו 25 כרטיסים, אותם הוא הציע במחיר "מוזל" למקרה שנקנה את כולם במרוכז – 85 שקלים לכרטיס בלבד.
האם ההיערכות להעלאת המתפללים הייתה כראוי וכנדרש, וקניות מרוכזות לצורכי מסחר הם אלו שהובילו למחסור? מה ההיגיון בכך שהמדינה תסבסד כרטיסים ואחרים יבקשו לנצל זאת ולהרוויח לכיסם? ובעיקר, האם אנשים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם יאלצו לוותר על ההילולה בשביל בצע כסף?
אתר 'קול חי' ימשיך לעקוב.
