חוזר מהופעה לקראת חצות.
כמעט נכנס הביתה ועל צג הפון הודעה של זק״א: "תאונה קטלנית במחלף נתניה". בהחלטה של רגע נוטל את הווסט הזוהר שבוקצ'ין נתן לי באחת מההופעות, ויורד לכביש החוף.
על האספלט מוטלת מאובנת גופתו המרוסקת של בחור בן 30 שדהר על אופנוע ספורט צהוב ויוקרתי ונכנס במשאית שטסה על כביש החוף.
עוד באתר:
חצי מגוף האופנוע עדיין תקוע בתוך המנוע של המשאית האימתנית. המראה קשה.
המפגש הקטלני גרם לגופו ופניו של האופנוען לאבד צלם אנוש. מראה שלעולם לא יצליח המוח האנושי להכיל….
ואז מתחיל התהליך ה״רגיל״ במקרים כאלה: סגירת ובידוד הזירה, כיסוי הגופה והמתנה של שעות לכל בודקי ובוחני התנועה כולל הזיהוי, האישורים, המדידות וכו'.
רק לאחר שעתיים (!!) מתירים למתנדבים – פרידמן ושמחון לגשת ולטפל בכבוד המת.
אף שוטר/קצין/בוחן לא מעיז להתקרב כשהחבר׳ה ואני פורקים את הקסדה של המנוח ומתחילים לטפל ברגישות ונחישות במה שנשאר מאדם צעיר, נשוי ואב לשלושה שחי בנינו עד לפני שעתיים…
מלאכת הקודש נמשכת כשעה וכבר ארבע לפנות בוקר, הכביש נוקה מכתמי הדם והשברים הרבים. ההרוג מפונה לחדר המתים וקצין המשטרה שליווה אותנו בכל האירוע, יוצא ל'כפר יונה' להעיר את המשפחה שנמה בשלווה את שנתה, לא יודעת עדיין שחייה התהפכו.
אני שב לרכב שלי החונה בצד וחוזר לארץ החיים. נוהג הביתה ורק חושב על המתנדבים האלה של זק״א. אותם צדיקים של אמת שזמינים ונגישים 24 שעות לכל מקרה שכזה. אלה ששיגרת חייהם מורכבת ומשולבת באסונות שכאלה…
אפי פרידמן מקריית צאנז אמור לקום בעוד שעתיים ללמד בחיידר ויוסף שמחון מ׳שכונת דורה׳ כבר לא יספיק לשוב לישון לפני שייצא לעבודת יומו…
והלילה העצוב הזה היה בשבילי בעיקר שיעור באהבה וחסד של אמת. בנתינה ללא תמורה וללא גבולות של אנשים-מלאכים שחיים לידנו, אבל אנו מבינים מי הם באמת רק שהחיים מסתיימים בחטף…
