נפילת חוק ההסדרה, רכישת בית המכפלה, דו"ח המאחזים, המאבק על שכונת האולפנה, אירועי תג מחיר, פינוי מיגרון – תשע"ב לא הקלה עם ההתיישבות ביהודה ושומרון. כתבנו לענייני התיישבות מסכם שנה של מאבקים, חלקם טרם הסתיימו
שנה לא פשוטה ומורכבת עברה על המתיישבים ביהודה ושומרון. שנה בה הוצבו בפניהם אתגרים קשים מבית ומחוץ, שנה בה ניסו השוליים להפוך למרכז ולהשחית את אופייה האוהב והנותן של ההתיישבות, ושנה בה נאלצו שוב להיאבק עם אויב אלמוני חמוש בכלי משחית מאולתרים, ומנגד ולהבדיל עם אחים שהפכו למוציאים לפועל של פינוי ולפעמים גם הרס בהוראת ממשלה ימנית.
שנת תשע"ב נפתחה בבשורת איוב על פטירתו של אחד מהאבות המייסדים של המפעל ההתיישבותי, הרב חנן פורת, שהלך לעולמו לאחר מאבק על שלמות הארץ ואחדות העם ומאבק אישי במחלה קשה. הרב חנן פורת היה ממחדשי ההתיישבות בגוש עציון וממקימי גוש אמונים.
עוד באתר:
במהלך השנה ניסו רבים במסדרונות הכנסת ללכת בדרכו של חבר הכנסת לשעבר חנן פורת שהיה יו"ר סיעת המפד"ל ולחוקק חוקים להכשרת מאחזים ביהודה ושומרון שזכו לכינוי חוקי ההסדרה. אחד מהמקדמים את הצעת החוק המדוברת היה חבר הכנסת זבולון אורלב מהמפד"ל, והדיון בכנסת שבסופו לא אושר החוק בעיקר בגלל התנגדות נתניהו, הוציא את ראשי ההתיישבות לרחובה של עיר והביא אותם לשבות רעב שמונה ימים במאהל מחאה בירושלים.
המתיישבים פעלו השנה גם לקביעת עובדות בשטח, לא רק בכנסת. אחד הניסיונות שנכשלו היה רכישת בית סמוך למערת המכפלה וכניסה של כמה משפחות להתגורר בו, אך לאחר כמה ימים פונה הבית ונאטם על פי הוראת ראש הממשלה ושר הביטחון. הבית זכה לכינוי בית המכפלה, והוביל את המאבק על בתים נוספים שהיו בסכנת פינוי. להבדיל מבית אחד, ראש הממשלה נתניהו הצהיר על התנגדותו לפינוי שכונה שלימה, והשתמש בביטוי שלימים יפעל כנשק הסברתי נגדו.
אך בסופו של דבר, הציבור ובעיקר דיירי הבתים בשכונת האולפנה, עמדו בגזירה בכבוד ובלית ברירה, והתפנו מבתיהם ללא התנגדות בכוח, כשהם מכריזים: רק לא מלחמת אחים. היעד הבא של שלטון החוק היה הישוב מגרון בבנימין, בשל עתירה של שלום עכשיו שטענה כי רוב הישוב נבנה על קרקע בבעלות פלסטינית פרטית. עוד נשוב למגרון בהמשך, וגם המתיישבים חושבים כך.
בעקבות הלחץ הציבורי על ראש הממשלה שהפעילו גם חברי כנסת מהימין ובראשם שדולת ארץ ישראל בכנסת וחברי הכנסת מיכאל בן ארי ויעקב כץ כצלה, הוקמה ועדת השרים לענייני התיישבות בראשות נתניהו, שהורתה על הכשרת הישובים ברוכין רחלים וסנסנה בשומרון.
על פי בקשת ועדת השרים להתיישבות חובר דו"ח חדש על המאחזים ביהודה ושומרון על ידי השופט בדימוס אדמונד לוי. הדו"ח קבע כי הישובים היהודים ביו"ש ובכלל זה המאחזים, חוקים ויש לחזקם ולהרחיבם. מסיבות שאינן ברורות, עד לערב ר"ה תשע"ג לא החליטה ועדת השרים לאמץ את מסקנות הדו"ח.
וגם זה קרה השנה: אלמונים שהוציאו שם רע למונח פעילי ימין הגיעו לשיא של טעם רע בהשחתת רכוש ובפגיעה בחפים מפשע, הכוללים גם הצתת ניידת משטרה ופגיעה מכוונת במונית פלסטינית, ומנגד שוטרים שהוציאו שם רע למשטרה כשירו כדורי פלסטיק לעבר מתיישבים בחוות גלעד.
גם השנה נאלצו המתיישבים להתמודד עם תקריות חוזרות ונשנות של ידויי אבנים שגרמו נזק לרכוש ולפעמים גם נזק קל לגוף- ולא רק בהתיישבות אלא גם בדרכים המובילות להר הזיתים, פינויים חוזרים ונשנים של המאחזים עוז ציון מצפה אביחי ורמת מגרון, ובסופה של השנה- עם ההלם והצער הגדול על פינוי הישוב מגרון שנחשב למאחז הגדול ביותר ביהודה ושומרון- חמישים משפחות שהוצאו מביתם ללא התנגדות בכוח, אך עם כתב אישום חמור ללא בית משפט מאחוריהם לראש הממשלה נתניהו.
ואף על פי כן, ולמרות כל אלה, לא הכול היה מורכב, קשה, ועצוב בשנת התיישבות זו. המתיישבים יכלו להתגאות בשנה הזו במערכות הסברה ותיירות שהביאו מאות אלפי מבקרים לישובי השומרון יהודה ובנימין. המועצה האזורית שומרון בראשות גרשון מסיקה רשמה הישגים מעולים בתחום החינוך וההסברה ההתיישבותית כשהקימה את משקפת להכרת האזור באמת, ותרמה רבות להקמת סוכנות הדיווחים הימנית תצפית. העיר אריאל הניצבת בעין הסערה התקשורתית, זכתה לחיזוק מהממשלה כשתמכה בהחלטת המועצה להשכלה גבוהה יו"ש להפוך את המרכז האקדמי באריאל לאוניברסיטה השמינית בישראל.
יקבי בנימין זכו להצלחה בארץ ובחו"ל וליד יקב אחד בפסגות אפילו הוקמה שכונה הנושאת את שמו, והמתיישבים זכו לברכת עלינו לשבח לעיתים גם מאלה הנחשבים למתנגדיהם הגדולים. אך בסופה של שנה, כשמפוני מגרון עדיין במגורים זמנים, נותרה באוויר ההבטחה של המפונים שניצבת לפתחו של משרד ראש הממשלה בירושלים. "הסיפור של מגרון עוד יגמר בשני ישובים חדשים לפחות" תהא שנת התיישבות טובה.
מתוך המהדורה המרכזית, יומן שנתי
עורכת ראשית: אסתי פלד רכז מערכת: אודי שקד טכנאי: רועי קנטן
צילום תמונה ראשית: ויקיפדיה, יוסי ברויער.
