ריזל עושה סדר • הכל על משאל העם הגורלי היום בבריטניה

הבוקר בשעה 9:00 שעון ישראל, זה קרה. הקלפיות ברחבי בריטניה נפתחו, והאי הבריטי יצא לפרק חדש בחייו • פרק שאת פרקו הראשון נוכל לדעת רק בשעות לפנות בוקר מאוחרות, ושאר פרקיו יתפרסו בוודאי על פני השנים הבאות

יוסי צלניקר

י"ז בסיוון תשע"ו, 23/06/16 12:28

א+

א-

הבוקר בשעה 9:00 שעון ישראל, זה קרה. הקלפיות ברחבי בריטניה (ובשמה המלא: הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד) נפתחו, והאי הבריטי יצא לפרק חדש בחייו. פרק שאת הקטע הראשון שלו נוכל לדעת רק בשעות לפנות בוקר מאוחרות, ושאר קטעיו יתפרסו בוודאי על פני השנים הבאות.

אז על מה המהומה? האיחוד האירופי הוא גוף שהוקם כבר ב-1957 מתוך הבנה משותפת של מדינות אירופה המרכזיות בצורך הדחוף לשקם את הריסות מלחמת העולם השנייה. בתחילתו נקרא הגוף הזה "השוק האירופי המשותף" והוא אכן כלל בעיקר נושאים פיננסיים של מדינות מערב אירופה, אבל ב-1992 הגוף הזה שדרג את עצמו והפך למה שמוכר כיום כ"איחוד האירופי".

במשך השנים הגוף הזה הלך והתרחב וכיום ניתן למצוא בו כ-28 חברות כשעוד קרוב לעשר מדינות ממתינות בציפייה להיכנס גם הן לאיחוד. למרות שמתחילה היו חברות מדינות אירופה המרכזיות כצרפת, גרמניה, ספרד, בריטניה ואיטליה, בעשור האחרון נכנסו לתוכו גם מדינות שהיו עד לפני כעשרים שנה מדינות נחשלות בדרום ובמערב אירופה כמו רומניה, בולגריה, קפריסין ויוון. המדינות האחרות שמצפות בקוצר רוח להיכנס לאיחוד נמצאות רחוק יותר במזרח ובדרום אירופה והן כוללות את טורקיה שנהדפה מכל המדרגות בשל גזענות אירופית טהורה ופחד מעשרות מיליוני טורקים מוסלמים שיציפו את עריה, אוקראינה שמנסה להימלט מזרועות הדוב הרוסי וכן גיאורגיה (גרוזיה) שנמצאת במצב דומה לאוקראינה וכמה מדינות בבלקן כמו מונטנגרו, מקדוניה ובוסניה שרוצות לצעוד לעתיד כלכלי זוהר.

אז למרות שמדובר במועדון נחשק, בריטים רבים – בעיקר ממעמד הביניים הרגישו שנמאס להם. המצב הכלכלי הקשה בעולם שכמובן לא פוסח על אירופה וגל המהגרים הגדול גרם לאותו מעמד לאבד את עבודתו לטובת מפעלים אחרים בסין ובהודו, מפעלים במדינות נחשלות באירופה כמו רומניה ובולגריה, או הגרוע מכול – מהגרים מהמזרח התיכון לצד מהגרים פולנים ורומנים שגונבים להם את העבודות בביתם שלהם…

"האיחוד האירופאי מהווה עלינו נטל" הם טוענים ובצדק. כי בריטניה, כמו יתר החברות בארגון משלמת מידי שנה כספים רבים מאוד למערכת המסואבת של האיחוד האירופי.

מעבר לבעיות הכלכליות ובעיות ההגירה יש כאן גם בעיות נוספות כמו החלטות בנושא רווחה, בריאות וחינוך (שבסופו של דבר מופקדות בידי האיחוד האירופי), קביעת מדיניות ובעיקר – כבוד לאומי.

בבחירות לפרלמנט הבריטי ב-2014 הגיחה כמעט משום מקום מפלגה יוקיפ – "מפלגת עצמאות לבריטניה" שסחפה אחריה כרבע מהמצביעים הבריטיים בדרישה לצאת מהאיחוד האירופי. ראש הממשלה מטעם השמרנים (הגרסא הבריטית של הרפובליקנים/ליכוד), דייויד קמרון חשש מניצחונם על כס ראשות הממשלה והבטיח לקיים משאל עם על העניין. קמרון ומפלגתו כמו גם מפלגת הלייבור השמאלנית (קיצוני, הגרסא הבריטית לדמוקרטים/עבודה) חוששים מהיציאה מהאיחוד האירופי, אבל לקמרון כאמור לא הייתה ברירה והוא עושה מאמצים רבים לוודא שהציבור בבריטניה יאמר "לא" להחלטה.

שאלת השאלות היא כמובן האם ישראל תרוויח מהמהלך או לא. התומכים ביציאה מהאיחוד טוענים בהחלט שכן. לדבריהם האיחוד האירופי הוא גוף אנטישמי ואנטי-ישראלי ויציאת בריטניה תביא מדינות נוספות לרצות לצאת מהאיחוד. "גורמים רבים בצרפת, גרמניה, אוסטריה, ספרד ויוון מחכים הלילה בכיליון עיניים שנצביע למען יציאה מהאיחוד והם יחלו בתהליכים דומים כדי להעביר הצבעות זהות בארצותיהם. זה יגרום לאיחוד האירופי להתעסק בבעיות שלו ולא בישראל".

מנגד, יש הטוענים כי בסופו של דבר איחוד אירופי יציב שבריטניה בתוכו יעשה רק טוב לישראל. דיוויד קמרון אמר השבוע לגורמים יהודים כי בריטניה היא אחת הידידות הגדולות ביותר של ישראל ואם היא לא תעמוד לימין ישראל בתוך מסדרונות האיחוד האירופי בבריסל אף אחד לא יעשה זאת במקומה.

ת'כלס, מי יכול לבחור ועל מה מצביעים?

מדובר בלא פחות מ-45,500,000 תושבי בריטניה ואירלנד מגיל 18. גם אזרחי בריטניה שלא מתגוררים בה יוכלו להצביע אם הצביעו במערכת בחירות כלשהיא מאז שנת 2000.

המצביעים יטילו לקלפי פתק שעליו שאלה "האם צריכה הממלכה המאוחדת להישאר חברה באיחוד האירופי או לעזוב את האיחוד האירופי?" ויסמנו V ליד אחת מהתשובות "להישאר באיחוד האירופי" או "לעזוב את האיחוד האירופי".

ולסיום, בבחירות האלו אין מדגמים והתוצאות יפורסמו לפנות בוקר והסקרים שמצביעים על תיקו אחרי מערכת ארוכה רק מגבירים את המתח.