נתניהו: יש הישגים • "ישראל תשלם 20 מיליון דולר למשפחות הנפגעים"

כעת זה רשמי, יש הסכם בין ישראל לטורקיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג בשעה האחרונה ברומא פרטים מתוך ההסכם ואמר כי "טורקיה התחייבה למנוע כל פעילות טרור מאדמתה, כולל איסוף כספים".

נתניהו התייחס למחאת משפחות הנעדרים הישראלים בעזה ואמר כי "קיבלנו מכתב שלפיו נשיא טורקיה מנחה את הסוכנויות הרלוונטיות של המדינה לסייע בכל דרך להחזרת השבויים והנעדרים על בסיס הומניטרי. לא נעצור עד שנחזיר את הבנים הביתה", לדבריו, "ההסכם יבטיח הגנה על חיילי צה"ל מתביעות".

קודם לכן, ראש ממשלת טורקיה בינאלי יילדירים, כינס מסיבת עיתונאים והודיע על השגת הסכם הפיוס עם ישראל. יילדירים אמר כי ההסכם ייחתם ביום שלישי, וכי בעקבותיו יוחזרו שגרירי שתי המדינות.

עוד הוא הוסיף, כי במסגרת הסכם הפיוס ישראל תשלם 20 מיליון דולר למשפחות הנפגעים במשט המרמרה. הוא הוסיף כי ספינה ראשונה, ובה כ-10 אלף טונות של ציוד לסיוע הומניטרי לרצועת עזה, תגיע ביום שישי הבא לנמל אשדוד.

מוקדם יותר, נתניהו התייחס להסכם ואמר בסיום פגישתו עם מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי בבית השגריר האמריקני ברומא כי "עדכנתי את מזכיר המדינה קרי לגבי ההסכם שלנו עם טורקיה, שנציג בצהריים".

לדברי נתניהו, "אני חושב שזה צעד חשוב לנרמול היחסים ויש לכך השלכות אדירות על הכלכלה הישראלית ואני משתמש במילה בשיקול דעת – השלכות אדירות על הכלכלה הישראלית, ואני מתכוון להשלכות אדירות חיוביות".

בהמשך, נועד נתניהו עם ראש ממשלת איטליה מתיאו רנצי, שבירך על הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה. "זהו מהלך חשוב מאוד ליציבות באירופה ויציבות האזור", אמר רנצי. השניים שוחחו על המשך וחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות, וסיכמו על מפגש ממשלות שיתקיים לקראת סוף השנה בישראל.

הבוקר, התייחס גורם טורקי בכיר להסכם וכינה אותו "ניצחון דיפלומטי לטורקיה, למרות שדרישת הממשל באנקרה להסרת המצור מעזה לא התמלאה", לדבריו, "הגענו להסכם לנורמליזציה של היחסים עם ישראל".

בכיר חמאס איסמעיל ראדואן הגיב להסכם הישראלי מול טורקיה ואומר כי ארגון הטרור לא ימסור פרטים על "השבויים הציוניים" שבידיו לפני שישוחררו כל משוחררי עסקת שליט שנעצרו מחדש. הוא רמז שהלחץ הטורקי עליהם בנושא לא יעזור והבהיר שוב כי מבחינת חמאס הדרך הקצרה ביותר לשחרור אסירים היא חטיפת חיילים.

 

נאום נתניהו

"ישראל הגיעה להסכם בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל, לביטחון, ליציבות האזורית ולכלכלת ישראל. כראש ממשלת ישראל, האחריות שלי היא לדאוג לאינטרסים הלאומיים בראייה רחבה וארוכת טווח, מתוך הבנה של הזירה הבין לאומית והצרכים הביטחוניים והכלכליים שלנו, הנוכחיים והעתידיים.

אמש, וגם הבוקר, שוחחתי עם מזכיר המדינה קרי. אמש שוחחתי עם סגן הנשיא ביידן ועכשיו עם ראש ממשלת איטליה, מתיאו רנצי. כולם כמובן בירכו על ההסכם, הם חושבים שהוא מאוד יחזק את מדינת ישראל ואת מצבה באזור. כמובן שארה"ב אומרת זאת מתוך אותה ברית איתנה ויסודית שהיא אבן יסוד של היחסים הבינלאומיים שלנו. אבל, אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להוסיף מוקדי יציבות. העולם בטלטלה, המזרח התיכון בטלטלה, והמדיניות שלי היא לייצר מוקדים של יציבות באזור הבלתי יציב, הרוגש והסוער הזה.

אנחנו עושים זאת עם שכנותינו הקרובות, מדינות ערביות, אנחנו עושים זאת עם יוון וקפריסין, אנחנו עושים זאת עם רוסיה, אנחנו עושים זאת גם עם טורקיה. כמובן, אנחנו עושים את כל זה בתיאום מלא עם בעלת בריתנו הגדולה, ארצות הברית. מה שמדובר כאן זה חלק מאסטרטגיה ברורה, לייצר מוקדים של יציבות בתוך מזרח תיכון רוגש. עכשיו, ישראל וטורקיה הן שתי מעצמות גדולות באזור, והנתק בינינו לא הועיל לאינטרסים חיוניים שלנו ומנע מאיתנו לשתף פעולה באותם מקרים, והיו לא מעט כאלה, שבהם התבקש שיתוף פעולה.

הדבר הראשון שיש בהסכם זה הגנה על מפקדי ולוחמי צה"ל מפני תביעות פליליות ואזרחיות, גם אלה שנתבעות עכשיו וגם אלה שתגענה בעתיד. כבר היום מצטברות הרבה מאוד תביעות כאלה, והיקף התביעות עולה, הוא יכול להגיע למיליוני דולרים רבים, למניעת חופש תנועה של חיילינו, חופש פעילות שלהם – כל זה מבוטל. ההסכם יבטיח שהחיילים, הלוחמים והמפקדים שלנו, לא יהיו חשופים לתביעות מצד טורקיה. יתר על כן, ההסכם גם מטפל בכך שיועבר חוק בפרלמנט הטורקי שיבטל הלכה למעשה את כל התהליכים הללו בטורקיה.

הדבר השני שההסכם נותן זה שמירה על הסגר הביטחוני הימי מול רצועת עזה. זהו אינטרס ביטחוני עליון שלנו, אני לא הייתי מוכן להתפשר עליו. האינטרס הזה הוא חיוני למניעת התעצמות של החמאס, והוא נשאר והיה כפי שהוא. אנחנו כן מאפשרים כמובן לאוניות, לספינות, להגיע לנמל אשדוד, לפרוק שם מטענים אזרחיים והומניטריים לרצועת עזה. את זה כמובן אף פעם לא מנענו ואנחנו גם מאפשרים עכשיו.

הדבר השלישי שההסכם הזה עושה, במקביל לשמירה על הסדר הביטחוני, הוא לאפשר טיפול בנושאים ההומניטריים ברצועה, כפוף לשיקולי וסידורי הביטחון של ישראל. אני רוצה להסביר שמעבר לשיקול ההומניטרי, זהו גם אינטרס מובהק של ישראל, בייחוד בשני תחומים, מים וחשמל. המים – כשאין מספיק מים בעזה, ועזה בתהליך של ייבוש הדרגתי, האקוויפרים מזדהמים, וכשהאקוויפרים מזדהמים, הדבר הזה איננו מוגבל לצד העזתי של האקוויפר, אלא זה עובר גם למי התהום שלנו. לכן זה אינטרס ישראלי ברור לטפל בבעיית המים של רצועת עזה. חשמל – כשאין מספיק חשמל מתעוררות בעיות שונות, לרבות בעיות של סניטציה, וכשיש מגפות, המגפות לא נעצרות בגדרות. זה אינטרס גם הומניטרי וגם אינטרס ישראלי מובהק. על כן אנחנו מאפשרים את הטיפול בתשתיות הללו. כפי שמדינות אחרות, מנורבגיה עד מדינות ערביות, כך גם טורקיה יכולה לסייע בעניין הזה, אנחנו כמובן ניכנס איתה לדיון בעניינים אלה.

הדבר הנוסף שההסכם נותן הוא התחייבות למניעת כל פעילות טרוריסטית או צבאית נגד ישראל מאדמת טורקיה, כולל איסוף כספים למטרות אלה. זו התחייבות חשובה, אפילו מרכזית, שלא הייתה לנו עד היום.

בנוסף, קיבלנו מכתב שלפיו נשיא טורקיה מנחה את הסוכנויות הרלוונטיות של טורקיה לסייע בכל דרך להחזרת השבויים והנעדרים על בסיס הומניטרי. אני מבין את סבלן של המשפחות, אני מדבר איתם ואני יודע מה עובר עליהם, ואני מבקש להבטיח להם: אני מבטיח לכם בני המשפחות, אני מבטיח לכם שאנחנו לא נפסיק ולא נעצור עד שנחזיר את הבנים הביתה. זו מחויבות אישית, לאומית, מוסרית. אני חושב שהמכתב שנלווה להסכם מייצר לנו עוד כלי לפעול במלאכה הקדושה הזאת.

דבר נוסף, ההסכם הזה מחייב את טורקיה לסייע לישראל להיכנס לכל הארגונים הבינלאומיים שטורקיה חברה בהם. עכשיו, כבר היה לנו מקרה אחד לפני החתימה שהוא חשוב מאוד מבחינתנו והוא מבוסס על בסיס של רצון טוב, וזה הסרת ההתנגדות הטורקית לכניסה של ישראל למשרדי נאט"ו. כלומר, ישראל פועלת עכשיו לפתוח משרד ישראלי בנאט"ו, מטרה ארוכת שנים שלנו שהולכת ומתממשת.

אני רוצה לגעת בנקודה נוספת, אני חושב שהיא קריטית – וזה התחום הכלכלי. ההסכם הזה פותח פתח לשיתוף פעולה בנושאים כלכליים ואנרגטיים, לרבות בנושא הגז. הגז הוא כל כך חשוב והוא טומן בחובו אפשרות של חיזוק המשק הישראלי וקופת המדינה בהון עתק. אבל הגז מורכב מכמה דברים: אחד, הוצאת הגז מהמים – ובכך כבר טיפלנו, אני לא ארחיב בדברים בעניין הזה. אבל הדבר השני זה יצירת השווקים לאותו גז שאנחנו מוציאים מהמים. אני מזכיר לכם – 60% מכל שקל שיוצא מהמים מגיע לקופת המדינה. מדובר כאן בסכומי עתק, אבל צריכים שווקים. לוויתן יכול לספק גם את השוק המצרי שאנחנו מתכוונים לפעול מולו, אבל לוויתן יכול לספק גם את השוק הטורקי ואספקת גז דרך טורקיה לאירופה, זה דבר אסטרטגי למדינת ישראל, הדבר הזה לא יכול היה להיות מקודם ללא ההסכם הזה, ועכשיו אנחנו נפעל לקדם אותו.

עדכנתי את מנהיגי מצרים, ירדן, קפריסין, יוון, רוסיה וכמובן את ידידינו האמריקנים בהתפתחות הזאת. עדכנו אותם בכל צעד שהתקדמנו עם ההסכם הזה, זה לקח הרבה זמן, כולל לאחרונה. אבל אני רוצה לעדכן אתכם במשהו: יש כאן שני אנשים שעמלו קשה מאוד בעניין הזה, ואני רוצה להודות ליעקב נגל מהמל"ל, שעושה עבודה נאמנה מאוד ואני חייב להגיד שקטה, אבל בנוסף לזה אני רוצה להודות לאיש יקר, שלא בפעם הראשונה נחלץ לטובת מדינת ישראל, הוא עושה עבודה יוצאת מהכלל – וזה יוסי צ'חנובר. יוסי עשה עבודה מופלאה בטיפול במה שקרוי דו"ח פאלמר בעקבות תקרית המרמרה. הוא טיפל בזה, התוצאות ידועות, מן המקרים הבודדים שישראל יצאה כשידה על העליונה בדוח של האו"ם, וזה הרבה מאוד בזכותך יוסי. יוסי עמל הרבה מאוד זמן על ההסכם הזה, ואני רוצה להודות לך מקרב לב בשם אזרחי מדינת ישראל. תודה לשניכם".