ראיון מרתק

הרב בצלאל כהן: כל הפעולות שלי לטובת עולם הישיבות

ראש הישיבה התיכונית-חרדית 'חכמי לב', פורס את משנתו החינוכית ב'קול חי': "לא לכולם מתאים ללמוד גמרא בלבד מהבוקר עד הערב" • האם הרמה הרוחנית בישיבתו זהה לישיבות קדושות? היכן לומדים ילדיו? מיהם גדולי ישראל התומכים בו? • האזינו

ישראל פריי

ל' בסיוון תשע"ו, 06/07/16 08:31

א+

א-

ראש הישיבה התיכונית הראשונה 'חכמי לב', הרב בצלאל כהן, התראיין הבוקר למוטי לביא ב'מהדורה המרכזית', ושטח את משנתו החינוכית ואת יחסו לעולם הישיבות. הוא ענה לטענות הקשות שמוטחות בו, והגן על ההקצאה שקיבלה הישיבה שבניהולו מעיריית ירושלים.

תגדיר לנו, מה זאת ישיבת 'חכמי לב'?

"ישיבה תיכונית חרדית שנמצאת בסוף השנה השלישית שלה. היא הוקמה בעקבות ההכרה בצורך בהצבת אפשרויות אחרות לילדים שמסיימים תלמוד תורה, כי הניסיון הוכיח שלא לכולם מתאים ללמוד תורה וגמרא בלבד מהבוקר עד הערב".

כאן עבר כהן לסקירת עולם הישיבות, כפי שזה מצטייר בעיניו: "אם אנחנו מסתכלים היטב במה שקורה בישיבות הקטנות, אנחנו רואים 3 קבוצות.

האחת – מצטיינת. בחורים לומדים בחשק רצון והנאה, עושים חיל מבוקר עד ערב, והם אכן גדלים והופכים לתלמידי חכמים. זאת הקבוצה שכולנו גאים ושמחים בה.

יש את הקבוצה השנייה שהיא שורדת. כל מי שמסתובב בישיבות הקטנות, בטח בישיבות שלא מליגה א', רואה את זה: ילדים שהגמרא לא משוש חייהם, אבל הם ילדים טובים, עושים את מה שאומרים להם פחות או יותר ובסדר…

החלק השלישי זה החלק הטראגי. זאת הקבוצה שלא שורדת בישיבות הקטנות, ושם באמת הנתונים החמורים ביותר שיש בחינוך בישראל.

הישיבה שלנו לא מיועדת לשליש שמצטיינים. להם, שיהיה להם בהצלחה בוודאי אנחנו שמחים בהם, הישיבה פונה למישהו מהשליש האמצעי. זאת אומרת, בחור שלומד טוב, יודע ויכול ללמוד גמרא, אבל היא לא ממש משוש חייו והוא לא יכול ללמוד את זה כל היום. אנחנו אומרים כל יום בתפילה 'נשמח ונהגה בתלמוד תורתך', כתוב בספר הישר לר"ת שלהרגיל נער בלימוד צריך לעשות את זה בהדרגה.

עם כל הכבוד, אתה לא יכול לשנות סדרי עולם שקבעו גדולי ישראל!

לשמחתי התייעצתי עם גדולי עולם. הדבר המצער הוא, שגדולי העולם מוכנים להגיד לי את הדברים רק אצלם בבית. אז לכן אמרו לי תעשה ותשלם את המחיר.

מה המניע שלך?

האמת שאני עצמי שואל את עצמי ואין לי תשובה ברורה לחלוטין. יש לי תחושה שזה בא ממקום חרדתי מאד. אני מאד חרד, כל פעולה שלי נעשית מתוך חשש גדול מאד מה יקרה אם הדבר לא יעשה, זה המנוע החזק.

אולי גם חינוך יקי מהבית. השנה נפטרה סבתי בת מאה ואחת שגדלה בפרנקפורט. קיבלתי את האופי. מה שחושבים שצריך ונכון לעשות – במיוחד אחרי התייעצות עם רבנים – את זה עושים.

יש הרבה מתנגדים להקצאה שהישיבה קיבלה בירושלים.

אני לא מבין את המהומה אף פעם לא ביקשתי שישימו את הישיבה בשכונה חרדית, בסך הכל אני מבקש מעיריית ירושלים שידאגו לפתרון כלשהו בעיר. העובדה שבשכונה לא חרדית דוחים אותי כי אני כן חרדי ובשכונה חרדית דוחים אותי כי אני לא מספיק חרדי לדעתם זה מצב בלתי אפשרי.

עוד בראיון: מאיזה בתים באים התלמידים בישיבה התיכונית? היכן לומדים ילדיו? והאם הישיבה התיכונית עומדת באותה רמה רוחנית כמו הישיבות הקדושות?

האזינו: