הסערה הבאה?

הרב רונצקי: "התרתי לחייל לחלל שבת בגלל געגועים למשפחתו"

הרב אביחי רונצקי הרב הצבאי הראשי לשעבר חשף מקרה שבו הוא התיר לחייל לחלל שבת • "אישרתי לקצין קרבי, שלא היה בבית שלושה שבועות, ולא ראה את אשתו וילדיו, לנסוע בשבת כדי להגיע הביתה"

יעקב גרודקה

י"א בתמוז תשע"ו, 17/07/16 10:22

א+

א-

הסערה שהתחוללה השבוע לאור ההתבטאויות של הרב אייל קרים, הרב הצבאי הראשי הנכנס, הביאה גם את חבריו לגונן עליו. אחד מהמגוננים היה הרב אביחי רונצקי הרב הצבאי הראשי לשעבר ומי שהרב קרים היה סגנו.

בדברים שאמר ל'ידיעות אחרונות' אמר הרב רונצקי כי "אני מאמין בו בכל ליבי. בין שירות כקצין קרבי לבין היותו תלמיד חכם. רק מי שנצרב בשירות קרבי יכול להוציא הלכות מקילות", וכאן חשף הרב רונצקי עובדה שזיעזעה רבים. "רק לאחרונה" כך סיפר "אישרתי לקצין קרבי, שלא היה בבית שלושה שבועות, ולא ראה את אשתו וילדיו, לנסוע בשבת כדי להגיע הביתה. אז כן, ההלכה אוסרת חילול שבת, אבל במקרה הזה גברה העובדה שהקצין לא היה בבית תקופה ארוכה". אמר רונצקי.

אין זו הסערה היחידה שחולל רונצקי בעניין חילול שבת.

בשנת תשס"ח, בשבת, כאשר שהה הרב רונצקי עם לוחמים מבית הספר למ"כים בדרום הארץ, הוקפצו מספר מפקדים מהבסיס לרצועת עזה, בעקבות הודעה על חדירת מחבלים לישראל, ורונצקי הצטרף אליהם, לאחר מכן המשיך לביקור בחטיבה הצפונית ובמהלך השבת חזר לבית הספר למ"כים. רבנים האשימו אותו בחילול שבת, בטענה שלא הייתה לו סיבה להצטרף לכוח הצבאי, משום שאינו נושא בתפקיד מבצעי.

באגרת תגובה כתב רונצקי: "ברצוני להרחיב ולפרט בעניין יציאת הרב הצבאי יחד עם היחידה לפעילות מבצעית בשבת. ההתייחסות לעניין זה נגזרת מהבנת תפקיד הרב ביחידתו. ובכן, עוד בימי קדם אנו פוגשים את הרב הצבאי בדמותו של הכהן משוח המלחמה. אותו רב, הכהן, ניצב בפני הלוחמים טרם יציאתם לקרב ונוסך בהם רוח לחימה, ובהמשך – אף יוצא עימם לשדה הקרב. אם כן, משימתו העיקרית של רב היחידה היא חיזוקם של הלוחמים. חיזוק זה הינו הכרחי ונחוץ ביותר לניצחון בקרב, מפני שכידוע, ההסתערות אל מול פני האויב וחירוף הנפש אינם טבעיים לאדם, ובוודאי לא לחיילנו הצעירים. ממילא, רב המעורה היטב ביחידותיו, המשתתף עימם באימונים ובתעסוקות המבצעיות, יכול לסייע מאוד להתגבר על מצוקות נפש ומשברים המאפיינים בעת שכזו.

"אפשר לדמות עניין זה לחולה שיש בו סכנה. שאנו יודעים בוודאות שהבאת קרוביו יכולה לסייע לשיפור מצבו". הסביר והוסיף "ממילא, קל וחומר שיש להתיר במקרה זה שהרי כאן מדובר בחיזוק רוחם של הלוחמים – דבר המשפיע באופן ישיר על הצלחת המבצע, וזה הרי חשוב לאין ערוך מחייו של היחיד".