אל תקנו תוצרת ישראל, ואל תקנו תוצרי חקלאות ישראליים

אל תקנו תוצרת ישראל, ואל תקנו תוצרי חקלאות ישראליים!

כלומר, אתם יכולים לקנות אותם אם הם טובים וזולים לעומת תוצרת חו"ל, והימנעו מלקנותם אם הם לא נותנים לכם ערך מספק או נמכרים במחיר תחרותי שמיטיב עם הכיס שלכם. מה שצריך להיות חשוב לכם זה איכות המוצר ומחירו, ואין שום משמעות איפה הוא יוצר או איפה גודל.

התעשייה הישראלית או החקלאות הישראלית אינם ערך לכשעצמם, אלא רק אם הם מספקים תועלת צרכנית גדולה מן מתחרים. אם נדע בוודאות שתוצרי חו"ל הם טובים יותר וזולים יותר, אז הדבר הציוני ביותר לעשות הוא לעבור לייבוא.

עוד באתר:

בשופרות וחצוצרות

צפו: הרבנים התכנסו למעמד תפילה מצומצם בכותל

נתי קאליש

מאבק ללא פשרות

צפו: הסית נגד יהודים ושיבח את מתקפת איראן ונעצר

אבי יעקב

צפו בדברים

פעולות ישראל בעומק איראן: דובר צה"ל מעדכן

קובי פינקלר

צפו בתיעוד

הרס בכל פינה: כך נראית זירת הפגיעה בבני ברק

פנחס בינדר

חקלאות איננה ציונות, תעשייה איננה ציונות, טקסטיל איננו ציונות.

ומה יהא על מקומות התעסוקה בארץ? קבלו סקופ: הם לא יתמעטו, הם רק ישתנו. נכון, מה שרואים זה שנעלמו משרות של חקלאים או עובדי טקסטיל, אבל מה שלא רואים זה המשרות שנוצרו מכך שהצריכה של אזרחי ישראל עלתה בגלל שההכנסה הפנויה שלהם גדלה.

וכאן אפשר להביא את משל החלון השבור של פרדריך בסטייה. הוא מספר על ילד שובב שזרק אבן ושבר את החלון של ז'אק. למראה רוגזו, הרגיעו אותו העוברים ושבים שהחלון השבור כעת יתן פרנסה לזגג, וזה בתורו ישתמש בהכנסה וילך וירכוש מהחייט, וזה בתורו ירכוש מהסנדלר וכך הלאה, ולמעשה נמצא הכפר כולו מתפרנס מהחלון השבור של ז'אק. אבל זה מה שרואים.

מה שלא רואים, זה שמחמת ההוצאה לתיקון החלון, נאלץ ז'אק לחסוך בהוצאותיו האחרות, ולכן הוא ימנע בחודש זה מלרכוש ספרים או נעליים. כלומר הכסף שקיבל הזגג, נגרע למעשה מהסנדלר או ממוכר הספרים. ועל כל הכנסה שנוצרה לאחד, נגרעת למעשה הכנסה ממישהו אחר. ולכאורה כלכלת הכפר לא הרוויחה ולא הפסידה, אבל כיון שז'אק עצמו גם הוא חלק מן הכלכלה, והוא בבירור ניזוק, אזי נמצא שכלכלת הכפר רק הפסידה מן החלון השבור.

אותו הדבר לגבי תעשייה ישראלית, כאשר אזרחי ישראל משלמים מחיר יקר יותר על מוצרים ישראליים כדי לממן את העובדים או את החקלאים או מי שלא יהיה, למעשה הכסף הפנוי שלהם מתמעט והם חוסכים בתחומים אחרים. ומשכך, כמות העובדים הישראלים לא באמת גדלה, אלא רק הצרכן הוא שניזוק.

אגב, בסטייה בספרו מביא דוגמה נוספת לאופן בו אפשר להוסיף משרות במשק ולהעלות את הביקוש לעובדים: לחסום את השמש. כן, תארו לעצמכם, אם תהיה חשיכה כל הזמן, זה יתן פרנסה ליצרני הנרות, המנורות, הפנסים וכו' וכלכלת הארץ תפרח, שהרי אלה בתורם יוכלו לרכוש מוצרים וכו'. כולם מבינים אינטואיטיבית שזו הצעה מטומטמת, אבל באמצעות משל החלון השבור אפשר לתת גיבוי לאינטואיציה ולהראות בבירור את הכשל.

אז שוב, אל תנסו לחסום את השמש, ואל תנסו לחסום ייבוא של מוצרי חקלאות או כל מוצר אחר, היו ציונים טובים ותנו לחקלאות הישראלית להתחרות בייבוא. זה הדבר שהכי טוב לאזרחי ישראל. וזה צדק חברתי.

פורסם בדף הרשת החברתית של דוד רוזנטל