ידעתם שאתם מפסידים כ-5,000 ש"ח בשנה בשל רפורמת בכר?

מומחי פנסיה מותחים ביקורת חריפה על תוצאות רפורמת בכר, שבימים אלה מלאו לה עשור. לדברי היועץ הפנסיוני דודי הרשברג, הרפורמה לא רק שלא חסכה לציבור כספים, אלא אפשרה לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות "לשדוד" מחסכונותיו כ-20 מיליארד שקלים במהלך העשור האחרון.

"הציבור לא עצמאי יותר, אלא מבולבל. עמית ממוצע מפסיד 1,500 שקלים בשנה מחסכונותיו סתם, רק מפני שהוא לא מודע לכך שהוא יכול להתמקח עם החברה שמנהלת לו את החסכונות הפנסיוניים". אומר הרשברג.

לדבריו, כ-450 מיליארד שקלים חסכונות של הציבור שוכבים בקרנות השתלמות, קופות גמל וביטוחי מנהלים הוניים – ונשאבים מהם דמי ניהול הגבוהים עד 333% יותר מאשר דמי הניהול לפני רפורמת בכר. על תוצאות הרפורמה המדוברת מלפני עשר שנים – בכתבה הבאה.

עוד באתר:

תקרית חריגה

עובד ב'תנ"כי' ננשך בצווארו ע"י נמר; מצבו אנוש

פנחס בן זיו

תיעוד שובר לב

החטוף מהשבי: "3 גרעיני פלאפל ביום, אני על סף מוות"

יוני שניידר

צפו בסיפור

הילדה הטיחה: "אתה כבר הולך? אתה חסר לי"

גיל ישראלוב

סרטוני הזוועה

רה"מ מגיב לתיעודים: "חמאס רוצה לשבור אותנו"

שלמה ריזל

באוגוסט 2005 התבשרנו על מהפכה בחיסכון הפנסיוני: רפורמת בכר שאמורה הייתה להפחית את הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון, אסרה על הבנקים לנתב משקיעים לקופות גמל וקרנות השתלמות שבבעלותם, והם נאלצו למכור אותן.

אלא שלדברי היועץ הפנסיוני דודי הרשברג, מה שהתרחש בפועל היה העברת "החלב הפנסיוני" של הציבור הרחב מחתול אחד ששומר עליו (הבנקים) לחתול אחר (חברות הביטוח ובתי ההשקעות). "פעולה זו טמנה בחובה הטלת 'מס' גדול על הציבור הרחב, שמוערך בעשרות מיליארדי שקלים לאורך העשור האחרון", טוען הרשברג. "יישום מסקנות בכר גרם לנסיקה בלתי נשלטת שבין עשרות אחוזים ועד מאות אחוזים, בדמי הניהול, כאשר החברות הביטוח ובתי ההשקעות מנסים להחזיר את השקעתם בפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי, על חשבון הציבור הרחב".

עליה שהגיע גם 333% בדמי הניהול מאז רפורמת בכר

לדברי הרשברג, עד לשנת 2006 – טרם הפקעת קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהבנקים – דמי הניהול הממוצעים עמדו על 0.6% מהצבירה. לאחר העברתן לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות, עלו דמי הניהול בממוצע ב-50% לכלל קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. "אלא שאם בודקים לעומקו של עניין, מגלים שבנוסף על כך קיימת שונות גדולה מאד בין אוכלוסיות שונות", אומר הרשברג. "כך למשל, אוכלוסיות חזקות שיש להם וועדי עובדים חזקים, וכן סקטורים חזקים במשק – נהנים מהנחות נדיבות בדמי הניהול, בעוד שהציבור הרחב, שאיש אינו דואג לו – נאלץ לרוב לשלם דמי ניהול מקסימליים". כך, לדברי הרשברג, במקום דמי ניהול נמוכים שלרוב היו סביב 0.6% בממוצע מהצבירה, החל הציבור לשלם דמי ניהול בשיעור 2% מהצבירה על קופות גמל וקרנות השתלמות שהן ברירת המחדל לדמי ניהול מקסימליים. "הנתון משקף עלייה של 333% מהמצב שלפני רפורמת בכר."

בשנת 2013, ממשיך הרשברג, דמי הניהול בקופות הגמל שונו לדמי ניהול שנגבים הן מהסכום השוטף והן מהצבירה (4% מהשוטף ו-1.05% מהצבירה). דמי הניהול בקרנות ההשתלמות נותרו ללא שינוי (2% מהצבירה).
"כל משפחה מפסידה כיום כ-5,000 שקלים בשנה, במסגרת דמי הניהול".

"לא צריך להבין יותר מדי בשוק ההון כדי לראות שהדבר גורם לנזק כלכלי עצום לציבור", אומר הרשברג. לדבריו, בקופות הגמל וההשתלמות שוכבים כיום כ- 450 מיליארד שקלים, הכוללים פוליסות הוניות.

כל 0.1% דמי ניהול בכספים אלה שקול לכ-450 מיליון שקלים. "היות ונגבו מהציבור דמי ניהול הגבוהים בכ- 0.4% בממוצע לאורך עשור, הציבור הרחב נשא בעלות של כ-1.8 מיליארד שקלים בשנה, וכ-20 מיליארד שקלים בעשור" מבהיר הרשברג.

בממוצע, מדובר על הפסד של כ- 1,800 שקלים בשנה לחוסך, והכספים הללו נשאבים מחסכונות שברובם נמצאים בערוצים פאסיביים – שוכבים עד ליום שחרורם, ולא נהנים מהפקדות חדשות. "במבט רחב יותר, כל משפחה מפסידה כיום כ-5,000 שקלים בשנה, במסגרת דמי הניהול – זהו סכום בלתי נתפש, השקול כמעט למשכורת חציונית במשק של עובד מן השורה" אומר הרשברג.

לדבריו, ועדת בכר לא רק תרמה להשתוללות דמי הניהול, אלא גם לא הגבירה את הבלבול, לא שיפרה את השקיפות, ולא תרמה דבר לעצמאות הציבור בכל הנוגע לניהול השקעותיו. "הכספים שנוהלו במסגרת הבנקים עברו אמנם לחברות ביטוח ולבתי השקעות, אבל בסך הכל הציבור נעשה מבולבל הרבה יותר".

לדברי הרשברג, הציבור לא מודע לאפשרות הנתונה לו לשלוט בגורלו, ולחסוך את אותם אלפי שקלים שמצמצמים בכל שנה את צבירתו הפנסיונית. לדבריו, ניתן, ואף רצוי, לנהל מו"מ שיוזיל את דמי הניהול בקופות גמל, בפוליסות ביטוח מנהלים הוניות, ובקרנות ההשתלמות.

לדבריו, כאשר הצבירה נעה בין 100 אלף ל- 250 אלף שקלים, ניתן להוזיל את עלויות דמי הניהול שלה בכ- 50% בממוצע. במקרים שבהם הצבירה היא מעל 250 אלף שקלים, ניתן להגיע להוזלה עצומה – של עד 75% מדמי הניהול המשולמים כיום – ומדובר באלפי שקלים לשנה.

לדברי הרשברג, הציבור לא מודע לכוחו הצרכני, והכספים שהוא נותן במתנה לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות נאמדים 1.5 מיליארד עד 2 מילארד ₪ בשנה.