יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ אבי דיכטר, נאם היום בכנס ה16 של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) בהרצליה. ח"כ דיכטר התייחס למניעיה של איראן במזה"ת: "השאלה היא מה דוחף מעצמה אזורית כמו איראן להתעסק עם ישראל שלא מאיימת עליה? התשובה היא שלאיראן יש שאיפות להוביל את האזור המוסלמי של המזה"ת ובו 350 מיליון רבים. האיראנים הבינו שכדי לזכות בהובלה באזור הזה, הם צריכים לחפש מכנה משותף שיוכל ללכד 22 מדינות ערביות – וזו השנאה לישראל. האיראנים עושים זאת באמצעות שליחים (proxies) חיזבאללה וחמאס.
"האבסורד הוא שאיראן הפכה מהבעיה של המזרח התיכון להיות הפתרון של המזרח התיכון. היא נבחרה לכך ע"י ארה"ב, סוריה, סין ומעצמות האיחוד האירופי. ראינו ממש לפני החתימה על ההסכם עם איראן, כיצד ארה"ב העבירה את האחריות לייצוב עיראק לידי האיראנים. האמריקנים חשבו שמכיוון והנשיא הוא שיעי והאיראנים שיעים, הדבר יביא יציבות. זה לא קרה. העולם החמיץ הזדמנות בהסכם עם האיראנים, משום שההסכם עסק רק בגרעין ולא בטרור שאיראן דוחפת, מגלגלת ומממנת בעולם. סנקציות אפקטיביות על איראן היו לוחצות אותה מאוד. עדיין לא איחרנו את הרכבת.
דיכטר הבהיר כי השינוי הגדול במזה"ת נובע ממעבר מטרור לאומי לטרור על בסיס דתי "השינוי הגדול במזרח התיכון התבצע באידאולוגיה שמניעה את הטרור. ראינו זאת ב2011 עם עליית האחים המוסלמים לשלטון במצרים. עברנו מטרור על בסיס לאומי לטרור על בסיס דתי. הפת"ח של פעם הם אאוט, ודין מוחמד בסיף – אין. כלומר, הגישה לפיה את האסלאם יש לאכוף באמצעות החרב מתבטאת בעוצמה גדולה יותר. אפילו בסיני, שם נמצאים בדואים שהמרחק שלהם מהדת הוא כמו מרחק כדור הארץ מהמאדים, אנחנו פתאום רואים תשתית שכולה דתית וטרור שרובו דתי.
עוד באתר:
"אנו רואים את זה גם כאן בארץ. הרשות הפלסטינית מנסה לקחת את אל אקצא ולהדביק לו את הר הבית. המשמעות היא שאף אחד חוץ מהמוסלמים לא יוכל להיכנס. אל אקצא הוא המקום השלישי בחשיבותו אחרי מכה ומדינה, אבל הראשון שאיננו נמצא תחת שליטה מוסלמית וזה המניע שלהם. מדובר במאמץ די חדשני לקחת את הר הבית ולהפוך אותו ללהביור מבחינת העולם המוסלמי. הם מנסים להפוך את הר הבית למכה ומדינה, שם רק למוסלמים יש כניסה. זה מאוד מסוכן מבחינתנו.
בנוגע לטרור העולמי, אמר דיכטר כי 'העיסוק בבורקיני משחק לידי הקיצוניים. מול טרור קיצוני צריך להילחם. כאן בארץ אנחנו לא מתעסקים בבורקיני ובאיך מוסלמיות מתלבשות. שם המשחק בלחימה בטרור הוא מודיעין. השלב השני הוא מעצרים וחקירות של אנשים רלוונטיים המהווים את ספק המודיעין המרכזי. יש להבהיר כי לחבית הטרוריסטים יש תחתית, זו לא חבית ללא תחתית כפי שחלק מהאנשים סבורים. מדינת ישראל הוכיחה לעצמה ולעולם שהיא יודעת לטפל בטרור ויודעת לייבש חבית של טרור. זה לא אומר שלא תהיה חבית חדשה אבל בכל מקרה ייקח להם זמן. נייבש את החבית עד שנגמור את הדברים בדרך מדינית או מלחמתית.
לגבי דאעש, סובר דיכטר כי 'אין דבר כזה לנצח אותם בתקיפות מהאוויר. תשכחו מזה. יש לקדם שת"פ בינלאומי בחקירות ובמודיעין. אין אפשרות היום שמישהו ייסע לסוריה ולעיראק, יחזור למדינתו ולא יטופל חקירתית. זה בלית נסבל מבחינה מקצועית אין תיירות לא בעיראק ולא בסוריה כבר 5 שנים. אף אחד לא נוסע לשם לטרק בהר הדרוזים. מי שנוסע לשם נוסע לצרכי דאעש. המחשבה שבלי לחימה על הקרקע יהיה אפשר לנצח את דאעש היא מחשבה לא רצינית ולא מקצועית.
דיכטר סקר גם את המצב בישראל: "אסור שכאן בישראל העורף יהיה חזית וזה צריך להיות עוגן מרכזי בתפיסת הביטחון שלנו. העובדה שאנחנו בונים את עצמנו כך שהעורף מהווה חזית היא מכשלה מבצעית. כל יוזמה שאנחנו פוגשים לנסיגות חד צדדיות רק בגלל שאין פרטנר מולנו – רק תחריף את חוסר היציבות באזור שלנו. אני לא מצליח לזהות שום תכלית למהלך כזה, אלא רק תכלית פוליטית. הדיבורים על משאלי עם כמו היוזמה 'מחליטים בחמישים' – זהו תסכול של גופים המורכבים מאנשים שפשוט נכשלו בבחירות. הזמן לא פועל לרעתנו. כל בר דעת מבין שירושלים לא תחזור לקוו 67. בסוגיה הזו כל ניסיון בכל שפה שהיא לעצור את תהליך הבניה בירושלים נדון לכישלון.
לסיכום אמר דיכטר כי 'יש החושבים כי גם בערבית הדברים עובדים לפי 'האויב של אויבי הוא ידידי'. הם שומעים שאל קאעידה בעימות מול חיזבאללה ואומרים 'אולי יש מה לדבר'. אני מציע להם להקשיב לדברים בערבית. בערבית אומרים: "אני ואחי נגד בן הדוד, ואני ובן הדוד נגד הזרים. אנחנו תמיד נהיה הזרים בעיניהם. לכן בכל מהלך שאנחנו עושים, כדאי שנבוא תמיד בגישת חשדהו וכבדהו. לפעמים עדיף, חשדהו וחשדהו.
