עשרות קברים הועתקו מבית העלמין בחגור לבית עלמין אחר כתוצאה מוונדליזם מתמשך מצד פורעים ערבים מג'לג'וליה.
"בסופו של דבר העברנו את הקברים כי תושבים פחדו. הפחד ניצח. היו מציקים לאנשים שבאו לבתי העלמין לאזכרות. הגשנו אינסוף תלונות על הוונדליזם שמתחולל שם. פעמיים שברו לנו את כל בית הקברות. קשה להבין איך זה קורה במדינה שלנו בשנת 2016, אבל זו עובדה", כך סיפר אחד התושבים למקור ראשון.
דוד כהן, מנהל בית ספר לשעבר, היה יו"ר הוועד המקומי של חגור כשהוחלט על העתקת בית העלמין והוא סיפר במקור ראשון. "בשביל אנשים מבוגרים או נשים שהלכו לשם לבדן, זה היה מאוד לא סימפטי", הוא מספר. "תאר לך אלמנה שעולה לבדה לקבר יקירה. סביב בית הקברות יש פרדס, המקום מבודד, וזו הייתה אווירה לא מעודדת. ביררנו מה האפשרויות שלנו, והעתקה של בית העלמין הייתה האפשרות הראויה ביותר. גם את הקבר של אמי העברתי למקום החדש".
עוד באתר:
גם במושב ירחיב נתקלים בבעיות דומות אלא ששם מסרבים התושבים להעביר את הקברים.
מהמועצה האזורית דרום השרון נמסר: "המועצה פועלת בתיאום עם ועד היישוב ירחיב כדי למצוא מענה לנושא הקבורה. לא נרפה מהנושא עד שנמצא פתרון מלא לבעיה.
"התנכלויות למבקרים, פגיעה בקברים והשחתת ציוד יצרו צורך במציאת חלופה לבית העלמין. ניסיונות להעתקת בית העלמין לא צלחו בשל חוות דעת הלכתית של הרב עזרא בסיס, ששללה את האפשרות להעתקת הקברים. הקצאת שטח חלופי לקבורה בהיקף של כחצי דונם סמוך לבית העלמין של קיבוץ חורשים זכתה לאישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית, ואולם בשל היעדר הסכמה של הקיבוץ אי אפשר לממש את ההחלטה.
"אשר למושב חגור, לא ידוע לנו על בעיות בהפעלת בית העלמין הקיים או על החלטת היישוב להעתיקו ממקומו".
מהרבנות הראשית לישראל מסרו בתגובה כי : "האישור ההלכתי להעתקת בית העלמין ביישוב חגור ניתן לפני כמה שנים, בתקופת כהונתו של הראשון לציון הגר"ש עמאר. האישור ניתן באופן אישי, ולא באמצעות ועדת כבוד המת (קבורה) שעל יד מועצת הרבנות הראשית לישראל".
ממשטרת ישראל נמסר: "לאחר בדיקה עולה כי בשנה האחרונה הוגשה תלונה אחת בגין פגיעה בבתי הקברות האמורים. התלונה טופלה חקירתית. ברצוננו להדגיש שאבטחת בתי הקברות היא באחריות הגורמים המקצועיים העוסקים בתחזוק המקום".
