"ויום ולילה לא ישבותו" (ח, כב)
איתא בגמרא (סנהדרין נח ע"ב) "עכו"ם ששבת חייב מיתה שנאמר "ויום ולילה לא ישבותו", וכן פסק הרמב"ם (הלכות מלכים פ"י ה"ט) "עכו"ם ששבת אפילו בימות החול אם עשהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו, כללו של דבר, אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצוות לעצמן מדעתן וכו', ואם עסק בתורה או שבת או חידש דבר מכין אותו ועונשין אותו ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה, אבל אינו נהרג".
כללו של דבר, אסור לגוי לעשות דת לעצמו, וקבלת יום מנוחה היא כקבלת דת המחייבת מיתה.
עוד באתר:
מדוע כה חשוב ועקרוני שגוי לא יקבע לעצמו יום של שביתה ממלאכה?
ביאור העניין כך הוא, הנקודה המאפיינת, מבדילה ומפרישה בין יהודי לגוי, זו השבת – השביתה או יום המנוחה.
מדוע באמת זו הנקודה המבדילה בין היהודי לבין הגוי?
הקב"ה ברא עולם והטביע בו הנהגה הנקראת "טבע", היות וכך, קיום העולם תלוי בעמל האדם – "אדם לעמל יולד" (איוב ה, ז) וכל מי שקובע לעצמו יום מנוחה, סותר בזה את טבע העולם, נמצא, שהשביתה ביום המנוחה היא הכרזה ברורה על דת ואמונה [ולאו דווקא לדת היהודית].
מנגד, הכופרים במושג "דת" אמנם מודים שהאלוקים ברא את העולם והטביע בו את סדרי הטבע, אלא שלטענתם לאחר שנגמרה הבריאה כביכול עזב הקב"ה את הארץ, קבע את משכנו אי שם בשמים, והניח לעולם להתגלגל מאליו בסדרי הטבע שהטביע בו מבראשית, לעומת זאת, "דת" פירושה שהקב"ה נמצא עמנו כאן בעולם השפל ומנהיג גם כיום את סדרי העולם, וכיון שכך, על האדם לשמוע אל חוקי הבורא יתברך ולקיימם.
הביטוי הגדול ביותר להימצאות הבורא יתברך כאן בארץ והיותו שותף פעיל בנהגת העולם, היא השביתה ממלאכה, שהרי לכאורה יש להתריס כלפי השובת, איך תתפרנס? איך תחיה? איך יתקיים היבול שלך שנשרף ומתייבש בשמש, אם לא תפעיל את הממטרות ביום השבת? הכופר בדת סבור שהשובת מחריב את העולם [ רוסיה הקומוניסטית לשעבר תוכיח…], אולם תשובת המאמין לטענת הכופר היא, איני הורס את העולם, את העולם מנהיג האלוקים, ואם הוא רוצה שיהיה לי מה שאני צריך, כך יהיה, אם לא, לא תועיל גם השתדלותי בעניין, זו היא "דת"!
כל זה ביהודי מאמין, אבל גוי ששובת חייב מיתה, כי הגוי חי את העולם הטבעי, אשר על כן, בשביתתו הוא מחריב את העולם, רק יהודי שקיימת בו שייכות לאלוקות, שביתתו אינה מהווה את חורבן העולם.
האמונה וההשקפה הזו אינה מצטמצמת אך ורק בנושא השבת והמועדים, אלא משליכה על כל אורחות חיינו רגע רגע ושעה שעה, "יש מנהיג לעולם", דבר זה צריך להשפיע על כל מהלכיו של היהודי בכל אשר יפנה, לפעמים אנו נוטים לשכוח זאת ומייצרים מהלכים שעל פניו נדמה לנו שאנו מנהלים את העולם חלילה, אם זה בעסקים, או בעסקנות, מנסים לכבוש יעד או מטרה כלשהיא שלא בהכרח זו הוא רצון הבורא, אלא רצון יצרנו הרע.
עלינו לעצור את מרוץ החיים ולהפנים זאת שלא ייאמר עלינו "רשעים כים נרגש", ולכאורה מה הקשר בין הרשעים לים נרגש?, התשובה לכך היא, שהקב"ה קבע את גבול הים והיבשה, ואילו גלי הים מנסים במשך אלפי שנים לכבוש את היבשה ללא הועיל, אומרים לגל, מה לך כי תתאמץ? עונה הגל, הגל הקודם לא היה מספיק מתוחכם, ואילו אני יבוא בייתר תנופה ובסיבוב חזק, וכך נמשך הדבר אלפי שנים.
עלינו להשכיל ולהפנים, "יש בורא לעולם" ואין שום מהלך בחיינו שלא נקבע על ידיו, וכל דבר שאינו בגדר ההשתדלות הראוייה והרצוייה, סופו של דבר שנצא את עצמנו כאותו גל רוגש ונרגש, שבקושי מלחכך את היבשה.
נחדד דברים אלו יום יום ונעמול על מידת הבטחון, ואל חי יהיה בעזרנו.
