האוצר בדילמה לחוסכים: לשלם יותר מס או לקבל פנסיה נמוכה

לחיסכון הפנסיוני יש חשיבות רבה לכל עובד, בין אם עצמאי ובין אם שכיר: מדובר לרוב בסכום הכסף הגבוה ביותר שאנשים חוסכים במהלך חייהם, והוא שקובע את עתיד החוסך בזמן פרישה, ואת איכות חייו וחיי משפחתו במקרה של אובדן כושר עבודה או מוות.

במטרה לעודד את הציבור לצבור חיסכון לפנסיה, המדינה מעניקה לחוסכים הטבות מס שונות.

המחשבה מאחורי הפטור ממסים פשוטה – המדינה מוותרת על כספים ממסים, אך בעוד מספר שנים הפורשים ייהנו מקצבה גבוהה, ולא יעמיסו על מערכות הרווחה.

עוד באתר:

אבי אילסון מארח

איך זה התחיל? צמד 'ממתק לשבת' בשיחה מרתקת

קול חי מיוזיק

בהשתתפות מאות

"נרעיש עולם ומלואו": תיעודים מכינוס ראשי הישיבות

נתי קאליש

מרתק

מדוע הנמר טורף והאם עלינו לחשוש? | בדקנו

קובי פינקלר

שינוי כיוון

סמוטריץ': "לא יהיה יותר משא ומתן עם חמאס על חטופים"

אבי יעקב

המחשבה הזו השתנתה לאחרונה, ובאוצר החליטו להפסיק החל בתחילת 2016 את ההטבות לבעלי שכר גבוה, של עד 4 פעמים מהשכר הממוצע במשק (37,000 ₪) ולהעניק את הפטור רק עד סכום של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק (23,660 ₪).

פעולה זו פגעה משמעותית בהכנסה הנטו של בעלי השכר הגבוה יחסית, אלה המשתכרים יותר מ-23,660 שקלים (התקרה החדשה) ועד 37,000 שקלים (התקרה הקודמת). לדברי הרשברג, בחישוב שנתי מדובר בהקטנת שכר נטו של מאות מיליוני שקלים בשנה לבעלי הכנסה זו.

מס הכנסה וביטוח לאומי שמגיע לכ- 50% על ההפקדה לפנסיה, ופנסיה לא תוכר כקצבה מוכרת

"שיעור הקצבה בקרנות הפנסיה הוותיקות מחושב לרוב על בסיס 2% לשנה ומוכפל בפרישה לפי השכר הקובע", מסביר הרשברג. "כך למשל, מי שהרוויח עד שינוי החוק 37,000 שקלים בחודש – לא חויב במס על הפנסיה עד פרמיה חודשית של כ- 7,600 ₪. משנת 2016 המדינה למעשה עצרה זאת, וכיום מאפשרת לאותו חוסך פטור רק עד כ- 4,800 שקלים בחודש".

המשמעות: מי שממשיך להפריש 7,600 שקלים לפנסיה מדי חודש בפרמיה החודשית, מתוך דאגה לרווחתו העתידית לאחר הפרישה, משלם מס הכנסה וביטוח לאומי של כ 50% על ההפרשה שהוא בין 4,800 ₪ ל 7,600 ₪, כלומר 2,800 ₪, מחויבים בשווי מס והתוצאה המתקבלת 1,400 ₪ פחות נטו החודשי בעת עבודתו.

אם עובד זה יחליט מתוך רצון לשמור על שכר הנטו החודשי בעת עבודתו (כלומר שהנטו שלו יהיה גבוה יותר ב 1,400₪) , עלול הדבר לפגוע פגיעה אנושה בפנסיית הזקנה שמגיעה לו ממבטחים הוותיקה.

כך למשל, במקרים מסוימים, במידה ועובד זה יקטין את הפרשתו, עלולה להירשם ירידה של 4,000 שקלים בחודש – מקצבה של -14,000 שקלים, לקצבה של 10,000 שקלים בחודש. כך למעשה מרוויחים אמנם אותם חוסכים ב'מבטחים הותיקה' עשרות אלפי שקלים על חסכון במס בשכר הנטו בזמן עבודתם, אך עלולים להפסיד מאות אלפי שקלים במהלך הפנסיה – התקופה שבה הם הכי זקוקים לכסף, בהיעדר עבודה ובמיוחד אם אין להם כל הכנסה אחרת".

ככל שהחוסך קרוב יותר לגיל פרישה, וככל שהכנסתו גבוהה יותר – כך בדיקת מבטחים הוותיקה קריטית יותר עבורו.

כיצד אם כך ניתן לקבל החלטה איזו אופציה עדיפה? האם לחסוך כספים בהווה עקב אי-הפקדה של סכומים החייבים במס לקרן הפנסיה, אך להפסיד בעתיד בקצבת הפנסיה, או להפך? לדברי דודי הרשברג, התשובה לכך מורכבת, ויש להתחשב בפרמטרים רבים נוספים, ועל כן מומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני בלתי תלוי. כמו כן, מומלץ לעמיתים בקרן מבטחים הותיקה לבקש מהקרן דו"ח שכר קובע. פעמים רבות השכר הקובע הרשום בקרן נמוך בצורה משמעותית משכרו בפועל של העמית. ככל שהחריגה גבוהה יותר כך הנזק עלול להיות גדול יותר הן במיצוי הזכויות במבטחים הוותיקה, הן בהיבטי מיסוי בזמן העבודה ובעת הפרישה – ועל כן מומלץ שיפנה לייעוץ אצל יועץ פנסיה בלתי תלוי שמתמחה בקרנות הוותיקות – דבר שעשוי למקסם עבורו את הזכויות הפנסיוניות. בנוסף, מציין דודי הרשברג, ישנם מקרים בהם השכר בפועל לא גדל עם השנים או אף קטן – דבר שיכול לגרום לפנסיית הזקנה לרדת עם השנים ובכך לגרום לעובדים הפסדים רבים, ולכן מומלץ שעובדים אלה ימהרו וייפנו לייעוץ מתאים.